רש"י על שמות ט״ו:ט״ז

« רש"י על שמות ט״ו:ט״ו רש"י על שמות ט״ו:י״ז »

מקור: שמות ט״ו:ט״ז

1 מזרחי פתח ↗

אימתה על הרחוקים ופחד על הקרובים. במכילתא דאם לא כן תרתי למה לי:

1 דברי דוד פתח ↗

תפול עליהם אימתה, על הרחוקים עיין בפירש"י סוף עקב ותבין כאן כוונת רש"י:

2 שפתי חכמים פתח ↗

על הקרובים כו'. דאל"כ תרתי למה לי:

3 מזרחי פתח ↗

עד יעבור עד יעבור כתרגומו. הראשון על הנסים שנעשו על נחל ארנון שעליו אמרו שירה כמו שמפורש בפרשת פרה והשני על הנסים שנעשו על הירדן כדאיתא במכילתא דאל"כ תרתי למה לי:

4 שפתי חכמים פתח ↗

משאר אומות כו'. דקשה לרש"י, והלא כל העולם כו' קנוי לו, כמו שנא' בראשית יד, יט לאל עליון קונה שמים וארץ. אלא וכו':

4 ברכת אשר על התורה פתח ↗

רש"י ד"ה קנית, חבבת משאר אומות, כחפץ וכו'. וקשה לי, הרי חיבוב חפץ שכזה הוא תוצאה של קניינו בכסף רב, ולא עצם הקניין. ואילו רש"י בא לבאר את הפועל קנ"ה, כלומר הקניין עצמו. פ' בשלח תשס"ו הערת הגר"א נבנצל שליט"א: אדם קונה בכסף רב חפץ שחביב עליו.

1 תפל עליהם אימתה. עַל הָרְחוֹקִים:

2 ופחד. עַל הַקְּרוֹבִים, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ וְגוֹ'" יהושע ב':

3 עד יעבר, עד יעבר. כְּתַרְגּוּמוֹ:

4 קנית. חִבַּבְתָּ מִשְּׁאָר אֻמּוֹת, כְּחֵפֶץ הַקָּנוּי בְּדָמִים יְקָרִים שֶׁחָבִיב עַל הָאָדָם:

1 משכיל לדוד פתח ↗

תפל וכו׳ על הרחוקים וכו׳ הכי אי׳ במכילתא והן אמת דהכפל אימתה ופחד מכריח לדרוש כמ״ש הר״אם ז״ל מ״מ ק׳ מנ״ל למדרש הכי אימא איפכא ותו איכא למידק אמאי אצטריך קרא למפרט קרובים ורחוקים מהיכא תיתי לחלוק בינייהו הא כבר כתיב לעיל שמעו עמים דמשמע כלהו. ונל״עד דר״זל דבר גדול דברו בזה מסתרי תורה והיינו דידוע מדברי מרן הארי״אל זי״ע דאימה מצד בינה אי׳ עילאה ופחד מצד הגבו׳ פחד יצחק ועל ידם משתברים הקלי׳ שאין הדין נמתק אלא בשרשו עיין ביהודי השובבים. והנה אמרו רז״ל שמן הי׳ אומות שהבטיח הק״בה לאברהם אבינו ולא הוריש לישראל אלא ז׳ אומות והג׳ קני קניזי קדמוני הם שמורים לע״ל עיין מ״ש רש״י על פ׳ ואם ירחיב ה׳ אלהיך את גבולך וביאר רבינו האריא״ל ז״ל דשלשה אלו קני קניזי קדמוני הם נגד ג׳ ראשונות שבקלי׳ והנה הכא רבותינו במכילתא הרגישו קושיא בקרא דלעיל דכתיב נמוגו כל יושבי כנען דתיבת כל מאי אתא לרבויי הו״לל יושבי כנען כדכתיב לעיל יושבי פלשת ומ״ש דהכא כתיב כל ותירצו שבא לרבות דלא בלבד הז׳ אומות נתייראו אלא אף הג׳ אומות קני קניזי קדמוני דהואיל וראו שנתעוררו גבו׳ עליונה דאימא וגבו׳ תתאה חששו דגבו׳ תתאה תכניע ז׳ אומות שהם בז״ת דקלי׳ וגבו׳ עליונה דאי׳ תכניע ק׳ ק״ק שהם בג״ר דקלי׳ וז״ש תפל עליהם אימתה ופחד וביארו אימתה על הרחוקים דהיינו הג׳ אומות ק׳ ק״ק שהם רחוקים דשמורים לע״ל אבל הם באותה שעה נתייראו שמא בא קצם על ידי אימ׳ גבו׳ עליונה דאי׳ ופחד דגבו׳ פחד יצחק על הקרובים שהם ז׳ אומות זה נלע״ד אמיתות המאמר וברוך ה׳ שזיכני להבין עומק רום דברי חכמים כדרבונות הם אמת ודבריהם אמת:

3 דברי דוד פתח ↗

עד יעבור, כתרגומו. שתרגם עד יעבור ראשון על ארנון והשני על הירדן ותבין זה ממ"ש רש"י פרשת חקת על פסוק ואת הנחלים ארנון:

4 מזרחי פתח ↗

קנית חבבת יותר משאר אומות כחפץ הקנוי בדמים יקרים שחביב על האדם. דאם לא כן מאי רבותייהו הרי כל העולם כלו קנויים לו שנאמר לאל עליון קונה שמים וארץ:

4 גור אריה פתח ↗

קנית חבבת. עיין בפרשת לך לך בפסוק בראשית יד, יט "קונה שמים וארץ". ודברי רש"י סותרים דברי עצמו, כי פירש שם "קונה שמים וארץ" 'על ידי עשייה קנאם להיות שלו', וכאן פירש "קנית" על החבוב, ויש לומר דכל אחד לפי ענין שלו, דכאן לא יתכן לפרש עשייה שעשאם, דגם שאר אומות ברא, אבל בשמים והארץ, שרוצה לומר שברא כל העולם, כלומר השמים והארץ וכל אשר בם – שייך לומר עשאם:

« רש"י על שמות ט״ו:ט״ו רש"י על שמות ט״ו:י״ז »