רש"י על שמות י״ד:כ״א

« רש"י על שמות י״ד:כ׳ רש"י על שמות י״ד:כ״ג »

21 וַיֵּ֨ט מֹשֶׁ֣ה אֶת־יָדוֹ֮ עַל־הַיָּם֒ וַיּ֣וֹלֶךְ יְהֹוָ֣ה אֶת־הַ֠יָּ֠ם בְּר֨וּחַ קָדִ֤ים עַזָּה֙ כׇּל־הַלַּ֔יְלָה וַיָּ֥שֶׂם אֶת־הַיָּ֖ם לֶחָרָבָ֑ה וַיִּבָּקְע֖וּ הַמָּֽיִם׃

פירוש רש"י על שמות י״ד:כ״א

21 ברוח קדים עזה. בְּרוּחַ קָדִים שֶׁהִיא עַזָּה שֶׁבָּרוּחוֹת, הִיא הָרוּחַ שֶׁהַקָּבָּ"ה נִפְרָע בָּהּ מִן הָרְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר, "כְּרוּחַ קָדִים אֲפִיצֵם" ירמיה י"ח, "יָבוֹא קָדִים רוּחַ ה'" הושע י"ג, "רוּחַ הַקָּדִים שְׁבָרֵךְ בְּלֵב יַמִּים" יחזקאל כ"ז, "הָגָה בְּרוּחוֹ הַקָּשָׁה בְּיוֹם קָדִים" ישעיה כ"ז:

22 ויבקעו המים. כָּל מַיִם שֶׁבָּעוֹלָם:

« רש"י על שמות י״ד:כ׳ רש"י על שמות י״ד:כ״ג »