רש"י על אסתר ט׳:כ״ח

1 נִזְכָּרִים. בִּקְרִיאַת הַמְּגִלָּה:

2 וְנַעֲשִׂים. מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וְיוֹם טוֹב לָתֵת מָנוֹת וּמַתָּנוֹת:

3 מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה. מִתְאַסְּפִין יַחַד וְאוֹכְלִים וְשׁוֹתִים יָחַד. וְכַךְ קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם שֶׁיְּמֵי הַפּוּרִים לֹא יַעַבְרוּ:

4 וְזִכְרָם. קְרִיאַת מְגִלָּה:

5 לֹא יָסוּף. תַּרְגּוּם שֶׁל יִתֹּם, דִמְתַרְגֵּם עַד תֹּם, עַד דְּסָף. וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר לִהְיוֹת מִגִּזְרַת "פֶּן תִּסָּפֶה" וּמִגִּזְרַת "עַתָּה אֶסָּפֶה יוֹם אֶחָד", שֶׁאִם כֵּן, הָיָה לוֹ לִכְתֹּב: "לֹּא יִסָּפֶה מִזַּרְעָם":