רש"י על אסתר 10 פרקים

רש"י על אסתר א׳

1 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על אור חדש פתח ↗

374 "ויהי בימי אחשורוש - מלך פרס היה שמלך תחת כורש לסוף שבעים שנה של גלות בבל" רש"י אסתר א, א. ומלכות פרס ומדי נחשבות למלכות אחת מגילה יב.. ובגו"א בראשית פ"י אות א כתב: "שהרי בכתוב נמצא כי פרס ומדי כאילו הם אומה אחת, דמלכות אחת הם, כדמוכח בכמה דוכתי". וראה להלן פ"א הערה 904, פ"ט הערה 73, ופ"י הערה 8.

2 מגילה פתח ↗

סִימָן: שסד״‎ך וְתוּ לֵיכָּא? וְהָא אִיכָּא שְׁלֹמֹה! לָא סְלִיק מַלְכוּתֵיהּ. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר מֶלֶךְ וְהֶדְיוֹט. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר מֶלֶךְ וְהֶדְיוֹט וּמֶלֶךְ — מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? שְׁלֹמֹה מִילְּתָא אַחֲרִיתִי הֲוָה בֵּיהּ — שֶׁמָּלַךְ עַל הָעֶלְיוֹנִים וְעַל הַתַּחְתּוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה׳״. וְהָא הֲוָה סַנְחֵרִיב, דִּכְתִיב: ״מִי בְּכׇל אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר הִצִּילוּ אֶת אַרְצָם מִיָּדִי״! הָא אִיכָּא יְרוּשָׁלַיִם דְּלָא כַּבְשַׁהּ! וְהָא אִיכָּא דָּרְיָוֶשׁ, דִּכְתִיב: ״דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא כְּתַב לְכׇל עַמְמַיָּא אוּמַיָּא וְלִשָּׁנַיָּא דִּי דָיְירִין בְּכׇל אַרְעָא שְׁלָמְכוֹן יִסְגֵּא״! הָא אִיכָּא שְׁבַע דְּלָא מְלַךְ עֲלַיְיהוּ, דִּכְתִיב: ״שְׁפַר קֳדָם דָּרְיָוֶשׁ וַהֲקִים עַל מַלְכוּתָא לַאֲחַשְׁדַּרְפְּנַיָּא מְאָה וְעֶשְׂרִין״! וְהָא אִיכָּא כּוֹרֶשׁ, דִּכְתִיב: ״כֹּה אָמַר כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה׳״! הָתָם אִשְׁתַּבּוֹחֵי הוּא דְּקָא מִשְׁתַּבַּח בְּנַפְשֵׁיהּ. ״בַּיָּמִים הָהֵם כְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ״, וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ: ״בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ לְמׇלְכוֹ״! אָמַר רָבָא: מַאי ״כְּשֶׁבֶת״, לְאַחַר שֶׁנִּתְיַישְּׁבָה דַּעְתּוֹ. אָמַר: בֵּלְשַׁצַּר חַשֵּׁב וּטְעָה, אֲנָא חָשֵׁיבְנָא וְלָא טָעֵינָא. מַאי הִיא — דִּכְתִיב: ״כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקוֹד אֶתְכֶם״, וּכְתִיב: ״לְמַלֹּאות לְחׇרְבוֹת יְרוּשָׁלִַם שִׁבְעִים שָׁנָה״. חַשֵּׁוב: אַרְבְּעִין וַחֲמֵשׁ דִּנְבוּכַדְנֶצַּר, וְעֶשְׂרִים וּתְלָת דֶּאֱוִיל מְרוֹדַךְ, וְתַרְתֵּי דִּידֵיהּ — הָא שִׁבְעִים. אַפֵּיק מָאנֵי דְּבֵי מַקְדְּשָׁא וְאִשְׁתַּמַּשׁ בְּהוּ. וּנְבוּכַדְנֶצַּר, מְנָלַן דְּאַרְבְּעִין וַחֲמֵשׁ שְׁנִין מְלַךְ? דְּאָמַר מָר: גָּלוּ בְּשֶׁבַע, גָּלוּ בִּשְׁמוֹנֶה, גָּלוּ בִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, גָּלוּ בִּתְשַׁע עֶשְׂרֵה. גָּלוּ בְּשֶׁבַע — לְכִיבּוּשׁ יְהוֹיָקִים גָּלוּת יְהוֹיָכִין, שֶׁהִיא שְׁמוֹנֶה לִנְבוּכַדְנֶצַּר. גָּלוּ בִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה — לְכִיבּוּשׁ יְהוֹיָקִים גָּלוּת צִדְקִיָּהוּ שֶׁהִיא תְּשַׁע עֶשְׂרֵה לִנְבוּכַדְנֶצַּר, דְּאָמַר מָר: שָׁנָה רִאשׁוֹנָה כִּיבֵּשׁ נִינְוֵה, שְׁנִיָּה כִּיבֵּשׁ יְהוֹיָקִים. וּכְתִיב: ״וַיְהִי בִשְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע שָׁנָה לְגָלוּת יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה בִּשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ נָשָׂא אֱוִיל מְרוֹדַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל בִּשְׁנַת מַלְכוּתוֹ אֶת רֹאשׁ יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיּוֹצֵא אוֹתוֹ מִבֵּית הַכֶּלֶא״. תַּמְנֵי וּתְלָתִין וּשְׁבַע — הֲרֵי אַרְבְּעִין וַחֲמֵשׁ דִּנְבוּכַדְנֶצַּר. וְעֶשְׂרִין וּתְלָת דֶּאֱוִיל מְרוֹדַךְ — גְּמָרָא, וְתַרְתֵּי דִּידֵיהּ — הָא שִׁבְעִין. אֲמַר: הַשְׁתָּא וַדַּאי תּוּ לָא מִיפַּרְקִי, אַפֵּיק מָאנֵי דְּבֵי מַקְדְּשָׁא וְאִשְׁתַּמַּשׁ בְּהוּ. הַיְינוּ דְּקָאָמַר לֵיהּ דָּנִיאֵל: ״וְעַל מָרֵי שְׁמַיָּא הִתְרוֹמַמְתָּ וּלְמָאנַיָּא דִי בַיְיתֵיהּ הַיְתִיו קׇדָמָךְ״, וּכְתִיב: ״בֵּיהּ בְּלֵילְיָא קְטִיל בֵּלְשַׁאצַּר מַלְכָּא כַּשְׂדָּאָה״. וּכְתִיב: ״וְדָרְיָוֶשׁ מָדָאָה קַבֵּל מַלְכוּתָא כְּבַר שְׁנִין שִׁתִּין וְתַרְתֵּין״. אֲמַר: אִיהוּ מִיטְעָא טָעֵי, אֲנָא חָשֵׁיבְנָא וְלָא טָעֵינָא. מִי כְּתִיב ״לְמַלְכוּת בָּבֶל״? ״לְבָבֶל״ כְּתִיב, מַאי ״לְבָבֶל״? לְגָלוּת בָּבֶל, כַּמָּה בְּצִירָן — תַּמְנֵי, חַשֵּׁיב וְעַיֵּיל חִילּוּפַיְיהוּ חֲדָא דְּבֵלְשַׁצַּר, וַחֲמֵשׁ דְּדָרְיָוֶשׁ וְכוֹרֶשׁ, וְתַרְתֵּי דִּידֵיהּ — הָא שִׁבְעִין. כֵּיוָן דְּחָזֵי דִּמְלוֹ שִׁבְעִין וְלָא אִיפְּרוּק — אֲמַר: הַשְׁתָּא וַדַּאי תּוּ לָא מִיפַּרְקִי, אַפֵּיק מָאנֵי דְּבֵי מַקְדְּשָׁא וְאִשְׁתַּמַּשׁ בְּהוּ. בָּא שָׂטָן וְרִיקֵּד בֵּינֵיהֶן וְהָרַג אֶת וַשְׁתִּי. וְהָא שַׁפִּיר חַשֵּׁיב? אִיהוּ נָמֵי מִיטְעָא טָעֵי, דְּאִיבְּעִי לֵיהּ לְמִימְנֵי מֵחׇרְבוֹת יְרוּשָׁלַיִם. סוֹף סוֹף כַּמָּה בְּצִירָן? חֲדֵיסַר. אִיהוּ כַּמָּה מְלַךְ? אַרְבֵּיסַר, בְּאַרְבֵּיסַר דִּידֵיהּ אִיבְּעִי לֵיהּ לְמִיבְנֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אַלְּמָה כְּתִיב: ״בֵּאדַיִן בְּטֵילַת עֲבִידַת בֵּית אֱלָהָא דִּי בִּירוּשְׁלֶם״, אָמַר רָבָא: שָׁנִים מְקוּטָּעוֹת הֲווֹ.

3 מגילה פתח ↗

תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: וְעוֹד שָׁנָה אַחֶרֶת לְבָבֶל וְעָמַד דָּרְיָוֶשׁ וְהִשְׁלִימָהּ. אָמַר רָבָא: אַף דָּנִיאֵל טְעָה בְּהַאי חוּשְׁבָּנָא, דִּכְתִיב: ״בִּשְׁנַת אַחַת לְמׇלְכוֹ אֲנִי דָּנִיֵּאל בִּינוֹתִי בַּסְּפָרִים״. מִדְּקָאָמַר ״בִּינוֹתִי״ — מִכְּלָל דִּטְעָה. מִכׇּל מָקוֹם קָשׁוּ קְרָאֵי אַהֲדָדֵי, כְּתִיב: ״מְלֹאות לְבָבֶל״, וּכְתִיב: ״לְחׇרְבוֹת יְרוּשָׁלַםִ״! אָמַר רָבָא: לִפְקִידָה בְּעָלְמָא. וְהַיְינוּ דִּכְתִיב: ״כֹּה אָמַר כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה׳ אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם״. דָּרַשׁ רַב נַחְמָן בַּר רַב חִסְדָּא, מַאי דִּכְתִיב: ״כֹּה אָמַר ה׳ לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּי בִימִינוֹ״, וְכִי כּוֹרֶשׁ מָשִׁיחַ הָיָה? אֶלָּא אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמָשִׁיחַ: קוֹבֵל אֲנִי לְךָ עַל כּוֹרֶשׁ. אֲנִי אָמַרְתִּי: הוּא יִבְנֶה בֵּיתִי וִיקַבֵּץ גָּלִיּוֹתַי, וְהוּא אָמַר: ״מִי בָכֶם מִכׇּל עַמּוֹ וְיַעַל״. ״חֵיל פָּרַס וּמָדַי הַפַּרְתְּמִים״, וּכְתִיב: ״לְמַלְכֵי מָדַי וּפָרָס״. אָמַר רָבָא: אַתְנוֹיֵי אַתְנוֹ בַּהֲדָדֵי, אִי מִינַּן מַלְכֵי — מִינַּיְיכוּ אִיפַּרְכֵי וְאִי מִינַּיְיכוּ מַלְכֵי — מִינַּן אִיפַּרְכֵי. ״בְּהַרְאוֹתוֹ אֶת עוֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ״, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: מְלַמֵּד שֶׁלָּבַשׁ בִּגְדֵי כְהוּנָּה. כְּתִיב הָכָא: ״יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ״, וּכְתִיב הָתָם: ״לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת״. ״וּבִמְלֹאות הַיָּמִים הָאֵלֶּה וְגוֹ׳״. רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: מֶלֶךְ פִּיקֵּחַ הָיָה, וְחַד אָמַר: מֶלֶךְ טִיפֵּשׁ הָיָה. מַאן דְּאָמַר מֶלֶךְ פִּיקֵּחַ הָיָה — שַׁפִּיר עֲבַד דְּקָרֵיב רַחִיקָא בְּרֵישָׁא, דִּבְנֵי מָאתֵיהּ כׇּל אֵימַת דְּבָעֵי מְפַיֵּיס לְהוּ. וּמַאן דְּאָמַר טִיפֵּשׁ הָיָה — דְּאִיבְּעִי לֵיהּ לְקָרוֹבֵי בְּנֵי מָאתֵיהּ בְּרֵישָׁא, דְּאִי מָרְדוּ בֵּיהּ הָנָךְ, הָנֵי הֲווֹ קָיְימִי בַּהֲדֵיהּ. שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: מִפְּנֵי מָה נִתְחַיְּיבוּ שׂוֹנְאֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר כְּלָיָה? אָמַר לָהֶם: אִמְרוּ אַתֶּם. אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי שֶׁנֶּהֱנוּ מִסְּעוּדָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע. אִם כֵּן שֶׁבְּשׁוּשַׁן יֵהָרְגוּ, שֶׁבְּכׇל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ אַל יֵהָרְגוּ! אָמְרוּ לוֹ: אֱמוֹר אַתָּה! אָמַר לָהֶם: מִפְּנֵי שֶׁהִשְׁתַּחֲווּ לַצֶּלֶם. אָמְרוּ לוֹ: וְכִי מַשּׂוֹא פָּנִים יֵשׁ בַּדָּבָר? אָמַר לָהֶם: הֵם לֹא עָשׂוּ אֶלָּא לִפְנִים — אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא עָשָׂה עִמָּהֶן אֶלָּא לִפְנִים. וְהַיְינוּ דִּכְתִיב: ״כִּי לֹא עִנָּה מִלִּבּוֹ״. ״בַּחֲצַר גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ״. רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: הָרָאוּי לֶחָצֵר — לֶחָצֵר, הָרָאוּי לַגִּינָּה — לַגִּינָּה, הָרָאוּי לַבִּיתָן — לַבִּיתָן. וְחַד אָמַר: הוֹשִׁיבָן בֶּחָצֵר וְלֹא הֶחְזִיקָתַן, בַּגִּינָּה וְלֹא הֶחְזִיקָתַן, עַד שֶׁהִכְנִיסָן לַבִּיתָן וְהֶחְזִיקָתַן. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: הוֹשִׁיבָן בֶּחָצֵר וּפָתַח לָהֶם שְׁנֵי פְתָחִים, אֶחָד לַגִּינָּה וְאֶחָד לַבִּיתָן. ״חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת״. מַאי חוּר? רַב אָמַר: חָרֵי חָרֵי, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: מֵילָת לְבָנָה הִצִּיעַ לָהֶם. ״כַּרְפַּס״, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: כָּרִים שֶׁל פַּסִּים. ״עַל גְּלִילֵי כֶסֶף וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף״, תַּנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הָרָאוּי לְכֶסֶף — לְכֶסֶף, הָרָאוּי לְזָהָב — לְזָהָב. אָמַר לוֹ רַבִּי נְחֶמְיָה: אִם כֵּן, אַתָּה מֵטִיל קִנְאָה בַּסְּעוּדָה. אֶלָּא: הֵם שֶׁל כֶּסֶף, וְרַגְלֵיהֶן שֶׁל זָהָב. ״בַּהַט וָשֵׁשׁ״. אֲמַר רַבִּי אַסִּי: אֲבָנִים שֶׁמִּתְחוֹטְטוֹת עַל בַּעֲלֵיהֶן. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״אַבְנֵי נֵזֶר מִתְנוֹסְסוֹת עַל אַדְמָתוֹ״. ״וְדַר וְסוֹחָרֶת״, רַב אָמַר: דָּרֵי דָּרֵי. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֶבֶן טוֹבָה יֵשׁ בִּכְרַכֵּי הַיָּם וְ״דָרָה״ שְׁמָהּ, הוֹשִׁיבָהּ בְּאֶמְצַע סְעוּדָה וּמְאִירָה לָהֶם כַּצׇּהֳרַיִם. דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא: שֶׁקָּרָא דְּרוֹר לְכׇל בַּעֲלֵי סְחוֹרָה. ״וְהַשְׁקוֹת בִּכְלֵי זָהָב וְכֵלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים״. ״מְשׁוּנִּים״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! אָמַר רָבָא, יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לָהֶם: רִאשׁוֹנִים כָּלוּ מִפְּנֵי כֵלַי, וְאַתֶּם שׁוֹנִים בָּהֶם! ״וְיֵין מַלְכוּת רָב״, אָמַר רַב: מְלַמֵּד שֶׁכׇּל אֶחָד וְאֶחָד הִשְׁקָהוּ יַיִן שֶׁגָּדוֹל הֵימֶנּוּ בְּשָׁנִים. ״וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת אֵין אוֹנֵס״, מַאי ״כַּדָּת״? אָמַר רַבִּי חָנָן מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: כְּדָת שֶׁל תּוֹרָה, מָה דָּת שֶׁל תּוֹרָה אֲכִילָה מְרוּבָּה מִשְּׁתִיָּה — אַף סְעוּדָּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע אֲכִילָה מְרוּבָּה מִשְּׁתִיָּה. ״אֵין אוֹנֵס״, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מְלַמֵּד שֶׁכׇּל אֶחָד וְאֶחָד הִשְׁקָהוּ מִיֵּין מְדִינָתוֹ. ״לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ וָאִישׁ״, אָמַר רָבָא: לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן מָרְדֳּכַי וְהָמָן. מָרְדֳּכַי — דִּכְתִיב: ״אִישׁ יְהוּדִי״, הָמָן — ״אִישׁ צַר וְאוֹיֵב״. ״גַּם וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה עָשְׂתָה מִשְׁתֵּה נָשִׁים בֵּית הַמַּלְכוּת״. ״בֵּית הַנָּשִׁים״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! אָמַר רָבָא: שְׁנֵיהֶן לִדְבַר עֲבֵירָה נִתְכַּוְּונוּ, הַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: אִיהוּ בְּקָרֵי, וְאִתְּתֵיהּ

6 מגילה פתח ↗

7 רש"י על במדבר פתח ↗

רב לכם. הַרְבֵּה יוֹתֵר מִדַּאי לְקַחְתֶּם לְעַצְמְכֶם גְּדֻלָּה:

8 מגילה פתח ↗

10 מגילה פתח ↗

בְּבוּצִינֵי. ״בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן״. אַטּוּ עַד הַשְׁתָּא לָא טָב לִבֵּיהּ בְּחַמְרָא? אֲמַר רָבָא: יוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת הָיָה. שֶׁיִּשְׂרָאֵל אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין — מַתְחִילִין בְּדִבְרֵי תוֹרָה וּבְדִבְרֵי תִשְׁבָּחוֹת. אֲבָל אוּמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין — אֵין מַתְחִילִין אֶלָּא בְּדִבְרֵי תִיפְלוּת. וְכֵן בִּסְעוּדָּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע, הַלָּלוּ אוֹמְרִים: מָדִיּוֹת נָאוֹת, וְהַלָּלוּ אוֹמְרִים: פָּרְסִיּוֹת נָאוֹת. אָמַר לָהֶם אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: כְּלִי שֶׁאֲנִי מִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ, אֵינוֹ לֹא מָדִיִּי וְלֹא פָּרְסִי אֶלָּא כַּשְׂדִּיִּי, רְצוֹנְכֶם לִרְאוֹתָהּ? אָמְרוּ לוֹ: אִין, וּבִלְבַד שֶׁתְּהֵא עֲרוּמָּה. שֶׁבַּמִּדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד — בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ, מְלַמֵּד שֶׁהָיְתָה וַשְׁתִּי הָרְשָׁעָה מְבִיאָה בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל וּמַפְשִׁיטָתָן עֲרוּמּוֹת וְעוֹשָׂה בָּהֶן מְלָאכָה בְּשַׁבָּת. הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כְּשׁוֹךְ חֲמַת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ זָכַר אֶת וַשְׁתִּי וְאֵת אֲשֶׁר עָשָׂתָה וְאֵת אֲשֶׁר נִגְזַר עָלֶיהָ״, כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂתָה — כָּךְ נִגְזַר עָלֶיהָ. ״וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי״. מִכְּדֵי פְּרִיצְתָּא הֲוַאי, דְּאָמַר מָר: שְׁנֵיהֶן לִדְבַר עֲבֵירָה נִתְכַּוְּונוּ, מַאי טַעְמָא לָא אֲתַאי? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: מְלַמֵּד שֶׁפָּרְחָה בָּהּ צָרַעַת. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: בָּא גַּבְרִיאֵל וְעָשָׂה לָהּ זָנָב. ״וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד״. אַמַּאי דְּלַקָה בֵּיהּ כּוּלֵּי הַאי? אָמַר רָבָא, שְׁלַחָה לֵיהּ: בַּר אַהוּרְיָירֵיהּ דְּאַבָּא, אַבָּא לָקֳבֵל אַלְפָּא חַמְרָא שָׁתֵי וְלָא רָוֵי, וְהָהוּא גַּבְרָא אִשְׁתַּטִּי בְּחַמְרֵיהּ, מִיָּד: ״וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ״. ״וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַחֲכָמִים״, מַאן חֲכָמִים — רַבָּנַן. ״יוֹדְעֵי הָעִתִּים״ — שֶׁיּוֹדְעִין לְעַבֵּר שָׁנִים וְלִקְבּוֹעַ חֳדָשִׁים. אֲמַר לְהוּ: דַּיְּינוּהָ לִי. אֲמַרוּ: הֵיכִי נַעֲבֵיד? נֵימָא לֵיהּ: קִטְלַהּ, לִמְחַר פָּסֵיק לֵיהּ חַמְרֵיהּ וּבָעֵי לַהּ מִינַּן. נֵימָא לֵיהּ: שִׁבְקַהּ — קָא מְזַלְזְלָה בְּמַלְכוּתָא, אָמְרוּ לוֹ: מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְגָלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ, נִיטְּלָה עֵצָה מִמֶּנּוּ וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִין לָדוּן דִּינֵי נְפָשׁוֹת. זִיל לְגַבֵּי עַמּוֹן וּמוֹאָב דְּיָתְבִי בְּדוּכְתַּיְיהוּ כְּחַמְרָא דְּיָתֵיב עַל דּוּרְדְּיֵיהּ. וְטַעְמָא אֲמַרוּ לֵיהּ, דִּכְתִיב: ״שַׁאֲנַן מוֹאָב מִנְּעוּרָיו וְשׁוֹקֵט הוּא אֶל שְׁמָרָיו וְלֹא הוּרַק מִכְּלִי אֶל כֶּלִי וּבַגּוֹלָה לֹא הָלָךְ עַל כֵּן עָמַד טַעְמוֹ בּוֹ וְרֵיחוֹ לֹא נָמָר״, מִיָּד: ״וְהַקָּרוֹב אֵלָיו כַּרְשְׁנָא שֵׁתָר אַדְמָתָא תַרְשִׁישׁ״. אָמַר רַבִּי לֵוִי: כׇּל פָּסוּק זֶה עַל שׁוּם קׇרְבָּנוֹת נֶאֱמַר. ״כַּרְשְׁנָא״ — אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּלוּם הִקְרִיבוּ לְפָנֶיךָ כָּרִים בְּנֵי שָׁנָה כְּדֶרֶךְ שֶׁהִקְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ? ״שֵׁתָר״ — כְּלוּם הִקְרִיבוּ לְפָנֶיךָ שְׁתֵּי תוֹרִין? ״אַדְמָתָא״ — כְּלוּם בָּנוּ לְפָנֶיךָ מִזְבֵּחַ אֲדָמָה? ״תַּרְשִׁישׁ״ — כְּלוּם שִׁימְּשׁוּ לְפָנֶיךָ בְּבִגְדֵי כְהוּנָּה דִּכְתִיב בְּהוּ ״תַּרְשִׁישׁ וְשֹׁהַם וְיָשְׁפֵה״? ״מֶרֶס״ — כְּלוּם מֵירְסוּ בְּדָם לְפָנֶיךָ? ״מַרְסְנָא״ — כְּלוּם מֵירְסוּ בִּמְנָחוֹת לְפָנֶיךָ? ״מְמוּכָן״ — כְּלוּם הֵכִינוּ שֻׁלְחָן לְפָנֶיךָ? ״וַיֹּאמֶר מְמוּכָן״. תָּנָא: מְמוּכָן זֶה הָמָן, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ מְמוּכָן? שֶׁמּוּכָן לְפוּרְעָנוּת. אָמַר רַב כָּהֲנָא: מִכָּאן שֶׁהַהֶדְיוֹט קוֹפֵץ בָּרֹאשׁ. ״לִהְיוֹת כׇּל אִישׁ שׂוֹרֵר בְּבֵיתוֹ״. אָמַר רָבָא: אִלְמָלֵא אִגְּרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת לֹא נִשְׁתַּיֵּיר מִשּׂוֹנְאֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שָׂרִיד וּפָלִיט. אָמְרִי: מַאי הַאי דְּשַׁדַּיר לַן ״לִהְיוֹת כׇּל אִישׁ שׂוֹרֵר בְּבֵיתוֹ״? פְּשִׁיטָא, אֲפִילּוּ קָרָחָה — בְּבֵיתֵיהּ פַּרְדַּשְׁכָּא לֶיהֱוֵי! ״וְיַפְקֵד הַמֶּלֶךְ פְּקִידִים״. אָמַר רַבִּי, מַאי דִּכְתִיב: ״כׇּל עָרוּם יַעֲשֶׂה בְדָעַת וּכְסִיל יִפְרֹשׂ אִוֶּלֶת״ — ״כׇּל עָרוּם יַעֲשֶׂה בְדָעַת״ — זֶה דָּוִד, דִּכְתִיב: ״וַיֹּאמְרוּ לוֹ עֲבָדָיו יְבַקְשׁוּ לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ נַעֲרָה בְתוּלָה״; כֹּל מַאן דַּהֲוָה לֵיהּ בְּרַתָּא — אַיָּיתַהּ נִיהֲלֵיהּ. ״וּכְסִיל יִפְרוֹשׁ אִוֶּלֶת״ — זֶה אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, דִּכְתִיב: ״וְיַפְקֵד הַמֶּלֶךְ פְּקִידִים״; כֹּל מַאן דַּהֲוָה לֵיהּ בְּרַתָּא — אַיטְמְרַהּ מִינֵּיהּ. ״אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וְגוֹ׳ אִישׁ יְמִינִי״. מַאי קָאָמַר: אִי לְיַחוֹסֵיהּ קָאָתֵי — לְיַחֲסֵיהּ וְלֵיזִיל עַד בִּנְיָמִין! אֶלָּא מַאי שְׁנָא הָנֵי? תָּנָא: כּוּלָּן עַל שְׁמוֹ נִקְרְאוּ. ״בֶּן יָאִיר״ — בֵּן שֶׁהֵאִיר עֵינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּתְפִלָּתוֹ. ״בֶּן שִׁמְעִי״ — בֵּן שֶׁשָּׁמַע אֵל תְּפִלָּתוֹ. ״בֶּן קִישׁ״ — שֶׁהִקִּישׁ עַל שַׁעֲרֵי רַחֲמִים וְנִפְתְּחוּ לוֹ. קָרֵי לֵיהּ ״יְהוּדִי״ — אַלְמָא מִיהוּדָה קָאָתֵי, וְקָרֵי לֵיהּ ״יְמִינִי״ — אַלְמָא מִבִּנְיָמִין קָאָתֵי! אָמַר רַב נַחְמָן: מָרְדֳּכַי מוּכְתָּר בְּנִימוּסוֹ הָיָה. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אָבִיו מִבִּנְיָמִין, וְאִמּוֹ מִיהוּדָה. וְרַבָּנַן אָמְרִי: מִשְׁפָּחוֹת מִתְגָּרוֹת זוֹ בָּזוֹ. מִשְׁפַּחַת יְהוּדָה אוֹמֶרֶת: אֲנָא גְּרַמִי דְּמִתְיְלִיד מָרְדֳּכַי, דְּלָא קַטְלֵיהּ דָּוִד לְשִׁמְעִי בֶּן גֵּרָא. וּמִשְׁפַּחַת בִּנְיָמִין אָמְרָה: מִינַּאי קָאָתֵי. רָבָא אָמַר: כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אָמְרָה לְאִידַּךְ גִּיסָא: רְאוּ מָה עָשָׂה לִי יְהוּדִי וּמָה שִׁילֵּם לִי יְמִינִי. מָה עָשָׂה לִי יְהוּדִי —

12 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על אור חדש פתח ↗

1269 אע"פ שחמתו בערה בו מחמת שושתי שלחה לו דברי גנאי רש"י אסתר א, יב, וכמו שכתב למעלה לאחר ציון 1051, וז"ל: "מדכתיב 'וחמתו בערה בו', אי אפשר לומר רק ששלחה לו דברי בזוי, כי מאחר שאין דרכה של מלכה לבא כך לפני המלך, ואפילו אם היה כנגד המלך, מכל מקום להיות 'חמתו בערה בו' אין זה ראוי. לכך צריך לומר כי מתחלה לא שלחה לו כלל דברי בזוי... ואחר שלא נתרצה המלך בזה, שלחה לו דברי בזוי". אמנם כל זה היה בהסתר, אך כלפי חוץ היה נראה שחמתו בערה בו מחמת שזלזלה במלך, וכמו שביאר הקול אליהו, והובא למעלה הערה 1055.

13 מגילה פתח ↗

18 אסתר רבה פתח ↗

וְהַיּוֹם הַזֶּה תֹּאמַרְנָה שָׂרוֹת פָּרַס אסתר א, יח, רַב וּשְׁמוּאֵל, רַב אָמַר כְּדַי הַבִּזָּיוֹן הַזֶּה לַקְּצִיפָה הַזֹּאת. וּשְׁמוּאֵל אָמַר, כְּדַי הַקִּצָּפוֹן לְבִזָּיוֹן זֶה. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא כְּדַאי הוּא הַבִּזָּיוֹן, שֶׁבִּיזָה אָבִיהָ אֶת כְּלֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, לַקִּצָּפוֹן, שֶׁקָּצַף עָלֶיהָ וַהֲרָגָהּ.

19 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על אור חדש פתח ↗

61 לאו דוקא בת נבוכדנצר, אלא בת בנו, וכמו שאמרו בגמרא מגילה י: "ושתי הרשעה בת בנו של נבוכדנצר הרשע", ובפתיחה הבאה יביא מאמר זה. ולהלן אסתר א, ט לאחר ציון 871 כתב: "כי לא נשתייר מן מלכות בבל רק ושתי, ועתה נאבדה... שלא יהא נשאר דבר מן מלכות בבל כאשר נהרגה ושתי", וראה שם הערות 907, 1025, 1119. ויש להבין, כיצד הלימוד ש"דרכי השם יתברך איך משלם לרשעים ולהאבידם לגמרי" הוא עיקר המגילה, עד שכאשר רבי יהונתן "היה רוצה לדרוש בענין איגרת פורים היה מתחיל לדרוש מקרא זה" רש"י מגילה י:. דנהי שהריגת ושתי היא סילוק מלכות בבל, אך לכאורה אין זה עצם הפורים. והרי שאר הפתיחות שהוזכרו בגמרא שם ויובאו בהמשך, עוסקות כולן במרדכי אסתר והמן הרשע, ואילו פתיחה זו אינה עוסקת באף אחד מהם, אלא בסילוקה של ושתי. והמנות הלוי יב: כתב: "ומעתה הנני בא לפרש הי"ד פתיחות שבאו בגמרא אחת לאחת למצוא דברי חפץ בהבנתם. וראוי שתדע כי היתה הכונה בזה כפי מה שאחשוב להורות כמה מעלות טובות לאגרת הפורים הזאת בספור הנס הזה... וכל אחד מחכמי ישראל הנזכרים שמה שם מעיניו ומגמת פניו גודל ספק אחד, והיה פותח בו לביאור הנס כאילו הוא עיקר אשר עליו תסוב האגרת". ומהו ה"עיקר אשר עליו תסוב האגרת" שיש במפלת נבוכדנצר. וראה בספר אפיקי מים למו"ר שליט"א פורים ענין ו שעמד על נקודה זו. ועוד יש להעיר שהריגת ושתי לא הוזכרה להדיא במגילה, אלא רק נאמר אסתר א, יט "אם על המלך טוב יצא דבר מלכות מלפניו וגו' אשר לא תבוא ושתי לפני המלך אחשורוש ומלכותה יתן המלך לרעותה הטובה ממנה", ופירש רש"י שם "דבר מלכות - גזרת מלכות של נקמה שצוה להורגה... אשר לא תבוא ושתי - ולכך נהרגה". וכיצד אירוע שאף לא נזכר להדיא במגילה ישמש כפתיחה לכל המגילה. ויל"ע בזה. וראה להלן פ"א הערה 1157, 1194, 1299.

1 וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. מֶלֶךְ פָּרַס הָיָה, שֶׁמָּלַךְ תַּחַת כּוֹרֶשׁ לְסוֹף שִׁבְעִים שָׁנָה שֶׁל גָּלוּת בָּבֶל:

2 הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. הוּא בְרִשְׁעוֹ מִתְּחִלָּתוֹ וְעַד סוֹפוֹ:

3 הַמֹּלֵךְ. שֶׁמָּלַךְ מֵעַצְמוֹ וְלֹא הָיָה מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה:

4 מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ, וגו'. הַמּוֹלֵךְ עַל מֵאָה וְעֶשְׂרִים וְשֶׁבַע מְדִינוֹת כְּמוֹ שֶׁמָּלַךְ מֵהֹדוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁעוֹמְדִים זֶה אֵצֶל זֶה. וְכֵן "כִּי הוּא רֹדֶה בְּכָל עֵבֶר הַנָּהָר מִתִּפְסַח וְעַד עַזָּה", שֶׁהָיָה רוֹדֶה בְּכָל עֵבֶר הַנָּהָר כְּמוֹ שֶׁהוּא רוֹדֶה מִתִּפְסַח עַד עַזָּה:

5 כְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, וגו'. כְּשֶׁנִּתְקַיֵּם הַמַּלְכוּת בְּיָדוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּהוּ בְּעִנְיָן אַחֵר בְּמַסֶּכֶת מְגִילָּה:

6 הַפַּרְתְּמִים. שִׁלְטוֹנִים בִּלְשׁוֹן פָּרַס:

7 יָמִים רַבִּים. עָשָׂה לָהֶם מִשְׁתֶּה:

8 גִּנַּת. מְקוֹם זֵרְעוֹנֵי יְרָקוֹת:

9 בִּיתַן. נָטוּעַ בְּאִילָנוֹת:

10 חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת. מִינֵי בְגָדִים צִבְעוֹנִים פֵּרַס לָהֶם לְמַצָּעוֹת:

11 אָחוּז בְּחַבְלֵי בוּץ וְאַרְגָּמָן. מְרֻקָּמִים בִּפְתִילֵי בוּץ וְאַרְגָּמָן. אוֹתָן פֵּרַס לָהֶם עַל גְּלִילֵי כֶסֶף וְעַל עַמּוּדֵי שֵׁשׁ:

12 מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף. עָרַךְ לֵישֵׁב עֲלֵיהֶם לִסְעוּדָה:

13 עַל רִצְפַת. קַרְקָעוֹת שֶׁל בַּהַט וָשֵׁשׁ, וגו'. מִינֵי אֲבָנִים טוֹבוֹת פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ. וּלְפִי מַשְׁמָעוּת הַמִּקְרָא כַּךְ שְׁמָם:

14 וְהַשְׁקוֹת בִּכְלֵי זָהָב. כְּמוֹ וּלְהַשְׁקוֹת:

15 שׁוֹנִים. מְשֻׁנִּים זֶה מִזֶּה, וְכֵן "וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת". וְרַבּוֹתֵינוּ דָרְשׁוּ מַה שֶׁדָּרְשׁוּ:

16 וְיֵין מַלְכוּת רָב. הַרְבֵּה. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: שֶׁהִשְׁקָה אוֹתָם כָּל אֶחָד וְאֶחָד יַיִן שֶׁהוּא זָקֵן מִמֶּנּוּ:

17 כַדָּת. לְפִי שֶׁיֵּשׁ סְעוּדוֹת שֶׁכּוֹפִין אֶת הַמְּסֻבִּין לִשְׁתּוֹת כְּלִי גָדוֹל, וְיֵשׁ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁתּוֹתוֹ כִּי אִם בְּקֹשִׁי, אֲבָל כַּאן: "אֵין אוֹנֵס":

18 יִסַּד. לְשׁוֹן יְסוֹד, כְּלוֹמַר, כֵּן תִּקֵּן וְצִוָּה:

19 עַל כָּל רַב בֵּיתוֹ. עַל כָּל שָׂרֵי הַסְּעוּדָה, שַׂר הָאוֹפִים וְשַׂר הַטַּבָּחִים וְשַׂר הַמַּשְׁקִים:

20 לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ וָאִישׁ. לְכָל אֶחָד וְאֶחָד רְצוֹנוֹ:

21 בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: שַׁבָּת הָיָה:

22 וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי. רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: לְפִי שֶׁפָּרְחָה בָהּ צָרַעַת כְּדֵי שֶׁתְּמָאֵן וְתֵהָרֵג. לְפִי שֶׁהָיְתָה מַפְשֶׁטֶת בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל עֲרֻמּוֹת וְעוֹשָׂה בָהֶן מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת, נִגְזַר עָלֶיהָ שֶׁתִּפָּשֵׁט עֲרֻמָּה בַּשַּׁבָּת:

23 וַיִּקְצֹף. שֶׁשָּׁלְחָה לוֹ דִבְרֵי גְנַאי:

24 כִּי כֵן דְּבַר הַמֶּלֶךְ. כִּי כֵן מִנְהַג הַמֶּלֶךְ בְּכָל מִשְׁפָּט לָשׂוּם אֶת הַדָּבָר "לִפְנֵי כָּל יוֹדְעֵי דָּת וָדִין":

25 וְהַקָּרֹב אֵלָיו. לַעֲרֹךְ דְּבָרָיו לִפְנֵיהֶם. אֵלּוּ הֵם: כַּרְשְׁנָא שֵׁתָר, וגו':

26 כְּדָת מַה לַּעֲשׂוֹת. מוּסָב עַל "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַחֲכָמִים":

27 עָוְתָה. לְשׁוֹן עָו‍ֹן:

28 כִּי יֵצֵא דְבַר הַמַּלְכָּה עַל כָּל הַנָּשִׁים. זֶה שֶׁבִּזְּתָה אֶת הַמֶּלֶךְ עַל כָּל הַנָּשִׁים לְהַבְזוֹת אַף הֵן אֶת בַּעֲלֵיהֶן:

29 תֹּאמַרְנָה שָׂרוֹת פָּרַס וּמָדַי וגו'. לְכֹל שָׂרֵי הַמֶּלֶךְ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. וַהֲרֵי זֶה מִקְרָא קָצֵר:

30 וּכְדַי בִּזָּיוֹן. וְיֵשׁ בַּדָּבָר הַזֶּה הַרְבֵּה בִזָּיוֹן וָקָצֶף:

31 דְבַר מַלְכוּת. גְּזֵרַת מַלְכוּת שֶׁל נְקָמָה שֶׁצִּוָּה לְהָרְגָהּ:

32 וְיִכָּתֵב בְּדָתֵי פָרַס וּמָדַי. בְּסִפְרֵי חֹק וּמִנְהַג הַמַּלְכוּת:

33 וְלֹא יַעֲבוֹר. חוֹק זֶה מִבֵּינֵיהֶם שֶׁיְּהֵא זֶה חוֹק וְדָת לְכָל הַבּוֹזָה אֶת בַּעְלָהּ:

34 אֲשֶׁר לֹא תָבוֹא וַשְׁתִּי. וּלְכַךְ נֶהֶרְגָה:

35 וּמְדַבֵּר כִּלְשׁוֹן עַמּוֹ. כּוֹפֶה אֶת אִשְׁתּוֹ לִלְמֹד אֶת לְשׁוֹנוֹ אִם הִיא בַּת לָשׁוֹן אַחֵר:

רש"י על אסתר ב׳:א׳ »