3 זֶ֣ה רָ֗ע בְּכֹ֤ל אֲשֶֽׁר־נַעֲשָׂה֙ תַּ֣חַת הַשֶּׁ֔מֶשׁ כִּֽי־מִקְרֶ֥ה אֶחָ֖ד לַכֹּ֑ל וְגַ֣ם לֵ֣ב בְּֽנֵי־הָ֠אָדָ֠ם מָלֵא־רָ֨ע וְהוֹלֵל֤וֹת בִּלְבָבָם֙ בְּחַיֵּיהֶ֔ם וְאַחֲרָ֖יו אֶל־הַמֵּתִֽים׃
3 לֵב בְּנֵי אָדָם מָלֵא רָע. שֶׁאוֹמְרִים, אֵין דִּין פֻּרְעָנוּת לָרְשָׁעִים. אֵין הַכֹּל אֶלָּא לְפִי הַמִּקְרֶה, פְּעָמִים לַצַּדִיק, וּפְעָמִים לָרָשָׁע:
