רש"י על קהלת ד׳:י״ג

13 טוֹב יֶלֶד מִסְכֵּן וְחָכָם. זֶה יֵצֶר טוֹב, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ יֶלֶד? שֶׁאֵינוֹ בָא בְאָדָם עַד י"ג שָׁנָה:

14 מִסְכֵּן. שֶׁאֵין הָאֵבָרִים שׁוֹמְעִים לוֹ כְּמוֹ לְיֵצֶר הָרָע:

15 חָכָם. שֶׁמַּשְׂכִּיל אֶת־הָאָדָם לְדֶרֶךְ טוֹבָה:

16 מִמֶּלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל. זֶה יֵצֶר הָרַע, שֶׁהוּא שַׁלִּיט עַל כָּל־הָאֵבָרִים. זָקֵן. שֶׁמִּשָּׁעָה שֶׁנּוֹלָד הַוְּלָד, הוּא נָתוּן בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ": וּכְסִיל. שֶׁמַּתְעֵהוּ בְּדֶרֶךְ רָעָה, כַּךְ נִדְרָשׁ בַּמִּדְרָשׁ:

17 אֲשֶׁר לֹא־יָדַע לְהִזָּהֵר עוֹד. שֶׁהֲרֵי הִזְקִין, וְאֵינוֹ מְקַבֵּל תּוֹכֵחָה: