רש"י על קהלת ג׳:י״ז

« רש"י על קהלת ג׳:ט״ז רש"י על קהלת ג׳:י״ח »

17 אָמַ֤רְתִּֽי אֲנִי֙ בְּלִבִּ֔י אֶת־הַצַּדִּיק֙ וְאֶת־הָ֣רָשָׁ֔ע יִשְׁפֹּ֖ט הָאֱלֹהִ֑ים כִּי־עֵ֣ת לְכׇל־חֵ֔פֶץ וְעַ֥ל כׇּל־הַֽמַּעֲשֶׂ֖ה שָֽׁם׃

פירוש רש"י על קהלת ג׳:י״ז

17 אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי וְגוֹ'. לְפִיכָךְ אֲנִי אוֹמֵר, אֶת־הַכֹּל שׁוֹפֵט הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַחַר זְמַן; וְאַף־עַל־פִּי שֶׁמִּתְעַכֵּב הַדָּבָר, סוֹפוֹ לָבֹא אֶל שַׁעְתּוֹ. כִּי שָׁעָה יֵשׁ לְכָל־חֵפֶץ, אַף לְפֻרְעָנוּת. וְלִפְקֻדַּת הַדִּין יֵשׁ עֵת מָתַי יָבֹא:

18 וְעַל כָּל־הַמַּעֲשֶׂה שֶׂעָשָׂה הָאָדָם, שָׁם יִשְׁפְּטוּהוּ בְּבֹא עֵת הַפְּקֻדָּה. שָׁם בְּאוֹתוֹ הָעֵת נִתָּן זְמַן לְכָל־הַמַּעֲשֶׂה לְהִשָּׁפֵט עָלָיו. אַבַּב חוּטְרֵי מִילֵי וְאַבֵּי דָרֵי חוּשְׁבְּנָא:

« רש"י על קהלת ג׳:ט״ז רש"י על קהלת ג׳:י״ח »