מקור קהלת י״ב:ט׳
1 וְיֹתֵ֕ר שֶׁהָיָ֥ה קֹהֶ֖לֶת חָכָ֑ם ע֗וֹד לִמַּד־דַּ֙עַת֙ אֶת־הָעָ֔ם וְאִזֵּ֣ן וְחִקֵּ֔ר תִּקֵּ֖ן מְשָׁלִ֥ים הַרְבֵּֽה׃
פירוש רש"י על קהלת י״ב:ט׳
1 וְיֹתֵר שֶׁהָיָה קֹהֶלֶת חָכָם. וְיוֹתֵר מִמַּה שֶּׁנִכְתַּב בְּסֵפֶר זֶה. הָיָה קֹהֶלֶת חָכָם:
2 וְאִזֵּן. עָשָׂה אָזְנַיִם לַתּוֹרָה, כְּקֻפָּה זוּ שֶׁאֵין לָהּ אָזְנַיִם לֶאֱחוֹז בָּהּ, וּבָא וְעָשָׂה לָהּ אָזְנַיִם, שֶׁתִּקֵּן עֵירוּבִין לִסְיָג שְׁמִירַת שַׁבָּת, וּנְטִילַת יָדַיִם סְיָג לְטָהָרָה, וְגָזַר עַל הַשְּׁנִיּוֹת סְיָג לָעֲרָיוֹת: