מקור קהלת י״א:ב׳
1 תֶּן־חֵ֥לֶק לְשִׁבְעָ֖ה וְגַ֣ם לִשְׁמוֹנָ֑ה כִּ֚י לֹ֣א תֵדַ֔ע מַה־יִּהְיֶ֥ה רָעָ֖ה עַל־הָאָֽרֶץ׃
פירוש רש"י על קהלת י״א:ב׳
1 תֶּן חֵלֶק לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמוֹנָה. חִלַּקְתָּ מִלַּחְמְךָ וּמִשְׁתְּךָ לְשִׁבְעָה צְרִיכֵי חֶסֶד, חַלֵּק עוֹד לִשְׁמוֹנָה שֶׁיָּבֹאוּ אַחֲרֵיהֶם, וְאַל תֹּאמַר "דָּי":
2 כִּי לֹא תֵדַע מַה יִהְיֶה רָעָה. שֶׁמָּא עוֹד בָּאִים וְתִצְטָרֵךְ לְכֻלָּם. אָז תִּנָּצֵל עַל יְדֵי צְדָקָה זוּ מִן הָרָעָה. וְאִם לֹא עַכְשָׁיו, אֵימָתָי?
3 וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: תֶּן חֵלֶק וְגוֹ'. אֵלּוּ שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית. תֵּן אֶחָד מֵהֶן חֵלֶק לְיוֹצְרֶךָ לָנוּחַ בְּשַׁבָּת. וְגַם לִשְׁמוֹנָה. אֵלּוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי הַמִּילָהּ.
4 דָּבָר אַחֵר: תֶּן חֵלֶק לְשִׁבְעָה. קָרְבְּנוֹת צִבּוּר שֶׁל שִׁבְעַת יְמֵי פֶסַח. וְגַם לִשְׁמוֹנָה. שֶׁל שְׁמוֹנַת יְמֵי הֶחָג:
5 כִּי לֹא תֵדַע מַה יִהְיֶה רָעָה. אִם יֶחֱרַב הַבַּיִת, וְלֹא תַקְרִיבוּ עוֹד, וְיוֹעִילוּ קָרְבָּנוֹת הָרִאשׁוֹנִים, לְבַטֵּל גְּזֵרָה הָרָעָה:
6 דָבָר אַחֵר: כִּי לֹא תֵדַע מַה יִהְיֶה רָעָה. לֹא יָדַעְתָּ מַה נִגְזַר עַל הַגְּשָׁמִים בַּחַג. וְיוֹעִילוּ הַקָּרְבָּנוֹת, וִיבַטְּלוּ גְזֵרוֹת רָעוֹת: