רש"י על קהלת 12 פרקים

רש"י על קהלת י׳:י״ח

« רש"י על קהלת י׳:י״ז רש"י על קהלת י׳:י״ט »

20 בבא בתרא פתח ↗

אַהְדַּר לֵיהּ כְּלִילָא דְּיָילֵי, נַקְּרִינְהוּ לְעֵינֵיהּ. יוֹמָא חַד אֲתָא וִיתִיב קַמֵּיהּ, אֲמַר: חֲזִי מַר, הַאי עַבְדָּא בִּישָׁא מַאי קָא עָבֵיד! אֲמַר לֵיהּ: מַאי אֶעֱבֵיד לֵיהּ? אֲמַר לֵיהּ: נִלְטְיֵיהּ מָר! אֲמַר לֵיהּ: כְּתִיב ״גַּם בְּמַדָּעֲךָ, מֶלֶךְ אַל תְּקַלֵּל״. אֲמַר לֵיהּ: הַאי לָאו מֶלֶךְ הוּא! אֲמַר לֵיהּ: וְלִיהְוֵי עָשִׁיר בְּעָלְמָא, וּכְתִיב: ״וּבְחַדְרֵי מִשְׁכָּבְךָ אַל תְּקַלֵּל עָשִׁיר״; וְלֹא יְהֵא אֶלָּא נָשִׂיא, וּכְתִיב: ״וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר״. אֲמַר לֵיהּ: בְּעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה עַמְּךָ, וְהַאי לָאו עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה עַמְּךָ! אֲמַר לֵיהּ: מִסְתְּפֵינָא מִינֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ: לֵיכָּא אִינִישׁ דְּאָזֵיל דְּלֵימָא לֵיהּ, דַּאֲנָא וְאַתְּ יָתֵיבְנָא. אֲמַר לֵיהּ, כְּתִיב: ״כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגֵּיד דָּבָר״. אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא הוּא, אִי הֲוַאי יָדַעְנָא דִּזְהִרִי רַבָּנַן כּוּלֵּי הַאי, לָא הֲוָה קָטֵילְנָא לְהוּ; הַשְׁתָּא מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ דְּהָהוּא גַּבְרָא? אֲמַר לֵיהּ: הוּא כִּבָּה אוֹרוֹ שֶׁל עוֹלָם, דִּכְתִיב: ״כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר״, יֵלֵךְ וְיַעֲסוֹק בְּאוֹרוֹ שֶׁל עוֹלָם, דִּכְתִיב: ״וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם״. אִיכָּא דְּאָמְרִי, הָכִי אֲמַר לֵיהּ: הוּא סִימֵּא עֵינוֹ שֶׁל עוֹלָם, דִּכְתִיב: ״וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה״, יֵלֵךְ וְיִתְעַסֵּק בְּעֵינוֹ שֶׁל עוֹלָם, דִּכְתִיב: ״הִנְנִי מְחַלֵּל אֶת מִקְדָּשִׁי, גְּאוֹן עֻזְּכֶם מַחְמַד עֵינֵיכֶם״. אֲמַר לֵיהּ: מִסְתְּפֵינָא מִמַּלְכוּתָא. אֲמַר לֵיהּ: שַׁדַּר שְׁלִיחָא; וְלֵיזִיל שַׁתָּא, וְלִיעַכַּב שַׁתָּא, וְלֶהְדַּר שַׁתָּא; אַדְּהָכִי וְהָכִי סָתְרַיתְּ לֵיהּ וּבָנְיַית לֵיהּ. עֲבַד הָכִי. שְׁלַחוּ לֵיהּ: אִם לֹא סָתַרְתָּה – אַל תִּסְתּוֹר; וְאִם סָתַרְתָּה – אַל תִּבְנֵי; וְאִם סָתַרְתָּה וּבָנִיתָ – עַבְדֵי בִּישָׁא, בָּתַר דְּעָבְדִין מִתְמַלְכִין. אִם זַיְינָךְ עֲלָךְ, סִפְרָךְ כָּאן – לָא רֵכָא וְלָא בַּר רֵכָא, הוֹרְדוֹס עַבְדָּא קָלָנְיָא מִתְעֲבִיד. מַאי ״רֵכָא״? מַלְכוּתָא – דִּכְתִיב: ״אָנֹכִי הַיּוֹם רַךְ וּמָשׁוּחַ מֶלֶךְ״. וְאִי בָּעֵית אֵימָא, מֵהָכָא: ״וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ״. אָמְרִי: מִי שֶׁלֹּא רָאָה בִּנְיַן הוֹרְדוֹס, לֹא רָאָה בִּנְיָן נָאֶה מִיָּמָיו. בְּמַאי בַּנְיֵיהּ? אָמַר רַבָּה: בְּאַבְנֵי שִׁישָׁא וּמַרְמְרָא. אִיכָּא דְּאָמְרִי: בְּאַבְנֵי כּוּחְלָא, שִׁישָׁא וּמַרְמְרָא. אַפֵּיק שָׂפָה וְעַיֵּיל שָׂפָה, כִּי הֵיכִי דִּנְקַבֵּיל סִידָא. סְבַר לְמִשְׁעֲיֵיהּ בְּדַהֲבָא, אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן: שִׁבְקֵיהּ, דְּהָכִי שַׁפִּיר טְפֵי, דְּמִיחְזֵי כִּי אִידְווֹתָא דְיַמָּא. וּבָבָא בַּר בּוּטָא הֵיכִי עֲבַד הָכִי? וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, וְאִיתֵּימָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מִפְּנֵי מָה נֶעֱנַשׁ דָּנִיֵּאל? מִפְּנֵי שֶׁהִשִּׂיא עֵצָה לִנְבוּכַדְנֶצַּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לָהֵן מַלְכָּא, מִלְכִּי יִשְׁפַּר עֲלָךְ, וַחֲטָאָיךְ בְּצִדְקָה פְרֻק, וַעֲוָיָתָךְ בְּמִחַן עֲנָיִן, הֵן תֶּהֱוֵי אַרְכָא לִשְׁלֵוְתָךְ וְגוֹ׳״, וּכְתִיב: ״כֹּלָּא מְּטָא עַל נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא״, וּכְתִיב: ״וְלִקְצָת יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂר וְגוֹ׳״! אִיבָּעֵית אֵימָא: שָׁאנֵי עַבְדָּא, דְּאִיחַיַּיב בְּמִצְוֹת. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: שָׁאנֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, דְּאִי לָא מַלְכוּת – לָא מִתְבְּנֵי. וְדָנִיֵּאל – מְנָלַן דְּאִיעֲנַשׁ? אִילֵּימָא מִשּׁוּם דִּכְתִיב: ״וַתִּקְרָא אֶסְתֵּר לַהֲתָךְ״, וְאָמַר רַב: הֲתָךְ – זֶה דָּנִיאֵל; הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר: ״שֶׁחֲתָכוּהוּ מִגְּדוּלָּתוֹ״, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: ״שֶׁכׇּל דִּבְרֵי מַלְכוּת נֶחְתָּכִין עַל פִּיו״, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? דְּשַׁדְיוּהוּ לְגוּבָּא דְאַרְיָיווֹתָא. הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. ״הַכֹּל״ – לְאֵתוֹיֵי מַאי? לְאֵתוֹיֵי אַתְרָא דִּנְהִיגִי בְּהוּצָא וְדַפְנָא. לְפִיכָךְ, אִם נָפַל הַכּוֹתֶל – הַמָּקוֹם וְהָאֲבָנִים שֶׁל שְׁנֵיהֶם. פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא, דִּנְפַל לִרְשׁוּתָא דְּחַד מִינַּיְיהוּ, אִי נָמֵי דְּפַנִּינְהוּ חַד לִרְשׁוּתָא דִידֵיהּ; מַהוּ דְּתֵימָא: נִיהְוֵי אִידַּךְ ״הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה״, קָא מַשְׁמַע לַן. וְכֵן בְּגִינָּה, מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִגְדּוֹר – מְחַיְּיבִין אוֹתוֹ. הָא גוּפָא קַשְׁיָא – אָמְרַתְּ: וְכֵן בְּגִינָּה, מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִגְדּוֹר – מְחַיְּיבִין אוֹתוֹ; הָא סְתָמָא – אֵין מְחַיְּיבִין אוֹתוֹ; אֵימָא סֵיפָא: אֲבָל בִּקְעָה, מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לִגְדּוֹר – אֵין מְחַיְּיבִין אוֹתוֹ; הָא סְתָמָא – מְחַיְּיבִין אוֹתוֹ. הַשְׁתָּא סְתָם גִּינָּה – אָמְרַתְּ לָא, סְתָם בִּקְעָה מִיבַּעְיָא?! אָמַר אַבָּיֵי, הָכִי קָאָמַר: וְכֵן סְתָם גִּינָּה, וּבִמְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִגְדּוֹר בְּבִקְעָה – מְחַיְּיבִין אוֹתוֹ. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אִם כֵּן, מַאי ״אֲבָל״? אֶלָּא אָמַר רָבָא, הָכִי קָתָנֵי: וְכֵן סְתָם גִּינָּה – כִּמְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִגְדּוֹר דָּמֵי, וּמְחַיְּיבִין אוֹתוֹ. אֲבָל סְתָם בִּקְעָה – כִּמְקוֹם שֶׁלֹּא נָהֲגוּ דָּמֵי, וְאֵין מְחַיְּיבִין אוֹתוֹ. אֶלָּא אִם רָצָה, כּוֹנֵס לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ וּבוֹנֶה, וְעוֹשֶׂה חֲזִית. מַאי ״חֲזִית״? אָמַר רַב הוּנָא: אַכְפְּיֵהּ לֵיהּ לְקַרְנָא לְבַר. וְנַעֲבֵיד מִלְּגָיו! עָבֵיד חַבְרֵיהּ נָמֵי מִלְּבַר, וְאָמַר: דִּידִי וְדִידֵיהּ הוּא. אִי הָכִי, הַשְׁתָּא נָמֵי – גָּיֵיז לֵיהּ חַבְרֵיהּ, וַאֲמַר: דִּידִי וְדִידֵיהּ הוּא! גִּיזּוּזָא מִידָּע יְדִיעַ. אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַב הוּנָא: מִיכְפָּא לְקַרְנָא מִלְּגָיו. וְנֶעְבַּד מִלְּבַר! גָּיֵיז לֵיהּ חַבְרֵיהּ, וְאָמַר: דִּידִי וְדִידֵיהּ הוּא. אִי הָכִי, הַשְׁתָּא נָמֵי לָיֵיף לֵיהּ חַבְרֵיהּ, וְאָמַר: דִּידִי וְדִידֵיהּ הוּא! לִיפּוּפָא מִידָּע יְדִיעַ. וְהָא ״מִבַּחוּץ״ קָתָנֵי! קַשְׁיָא. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר:

18 בַּעֲצַלְתַּיִם יִמַּךְ הַמְּקָרֶה. כְּשֶׁאָדָם מִתְעַצֵּל וְאֵינוֹ מְתַקֵּן הַפְּרִיצָה קְטַנָּה שֶׁבְּתִקְרַת הַבָּיִת:

19 יִמַּךְ הַמְּקָרֶה. יִשְׁפַּל הַבִּנְיָן הַמְּקָרֶה אֶת הַבַּיִת וְהַמְּסַכֵּךְ עָלָיו:

20 יִדְלֹף. יְטַפְטֵף דֶּלֶךְ גְּשָׁמִים, כְּלוֹמַר: כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְעַצְּלִים בַּתּוֹרָה, הֵם נְמַקִּים, וּבֵית גְּאוֹן עֻזָּם חָרֵב וּמָךְ:

« רש"י על קהלת י׳:י״ז רש"י על קהלת י׳:י״ט »