רש"י על קהלת י׳:י״ד

14 וְהַסָּכָל יַרְבֶּה דְּבָרִים. שֶׁהָיָה מִתְפָּאֵר בְּעַצְמוֹ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן:

15 לֹא יֵדַע הָאָדָם מַה שֶׁיִּהְיֶה. לוֹ לְאַחַר זְמַן. שֶׁהֲרֵי הָלַךְ לִיטֹּל שְׂכָרוֹ בְמִדְיָן, וְלֹא יָדַע שֶׁיִּפּוֹל בֶּחָרֶב.

16 וּלְפִי פְּשׁוּטוֹ: הַסָּכָל יַרְבֶּה דְבָרִים. גּוֹזֵר וְאוֹמֵר: "מָחָר אֶעֱשֶׂה כֵן לִפְלוֹנִי", וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה יִּהְיֶה מָחָר:

17 וַאֲשֶׁר יִהְיֶה מֵאַחֲרָיו, מִי יַגִּיד לוֹ. כְּלוֹמַר: לֹא סוֹף דָּבָר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה יִּהְיֶה לְאַחַר זְמַן, אֶלָּא אַף הַהֹוֶה עַכְשָׁיו מֵאַחֲרָיו, שֶׁלֹּא כְנֶגֶד עֵינָיו אֶלָּא מֵאֲחוֹרֵי עָרְפּוֹ מֵרָחוֹק, צָרִיךְ הוּא שֶׁיְּהֵא מִי יַגִּיד לוֹ: