רש"י על דברים ג׳:ט׳

« רש"י על דברים ג׳:ח׳ רש"י על דברים ג׳:י״א »

9 שפתי חכמים פתח ↗

הוא שלג כו'. דקשה לרש"י, כיון דאותיות שרין הם אותיות שניר, אלא שנהפכו האותיות שרין שניר, וטעמא מאי. לכן פירש על שם השלג נקרא שניר:

9 ברכת אשר על התורה פתח ↗

"...והאמֹרי יקראו לו שניר". מתרגם אונקלוס - "ואמוראי קָרַן ליה טור תלגא". והנה יש טעם בתרגום שמות גיאוגרפיים כדי לזהות מקומות לפי השמות הידועים בשעת התרגום, אך מה טעם יש בתרגום שמות המקבילים של אז בלשון אחרת? אמנם כן, עולה תרגום זה יפה עם דברי רש"י ד"ה שניר "הוא שלג בלשון אשכנז ובלשון כנען" - לפי אונקלוס schneeberg, ולפי רש"י schneer, ותמוה שאין רש"י מזכיר כאן את אונקלוס, אך מכל מקום ראוי לבדוק, אימתי אונקלוס מתרגם שמות גיאוגרפיים ואימתי לאו, וכאן היה לכאורה מקום שלא לתרגם. פ' דברים תשמ"ח וראה מש"כ בספר שמות טו, כב ד"ה אל מדבר שור.

9 צידנים יקראו לחרמון וגו'. וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר דברים ד' "וְעַד הַר שִׂיאֹן הוּא חֶרְמוֹן", הֲרֵי לוֹ אַרְבָּעָה שֵׁמוֹת, לָמָּה הֻצְרְכוּ לִכָּתֵב? לְהַגִּיד שֶׁבַח אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – שֶׁהָיוּ אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מִתְפָּאֲרוֹת בְּכָךְ, זוֹ אוֹמֶרֶת עַל שְׁמִי יִקָּרֵא, וְזוֹ אוֹמֶרֶת עַל שְׁמִי יִקָּרֵא:

10 שניר. הוּא שֶׁלֶג בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז וּבִלְשׁוֹן כְּנַעַן:

9 רמב"ן על דברים פתח ↗

צִידֹנִים יִקְרְאוּ לְחֶרְמוֹן שִׂרְיֹן, וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר דברים ד':מ"ח עַד הַר שִׂיאֹן הוּא חֶרְמוֹן, הֲרֵי לוֹ אַרְבַּע שֵׁמוֹת, לְהַגִּיד שֶׁבַח אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מִתְפָּאֲרוֹת בְּכָךְ, זֶה אוֹמֵר עַל שְׁמִי יִקָּרֵא וְזֶה אוֹמֵר עַל שְׁמִי יִקָּרֵא, לְשׁוֹן רַשִׁ"י רש"י על דברים ג':ט' מִדִּבְרֵי אַגָּדָה ספרי עקב לז. וְיִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה הַשֶּׁבַח הַזֶּה כָּךְ, אֲבָל עִקַּר הַכָּתוּב לוֹמַר כִּי צִדּוֹנִים בְּנֵי בְּכוֹר כְּנַעַן יִקְרְאוּ לְחֶרְמוֹן שִׂרְיֹן בִּהְיוֹתוֹ בְּיָדָם מִלְּפָנִים, וְהָאֱמוֹרִי הַיּוֹשֵׁב בָּהּ עַכְשָׁו אֲשֶׁר מֵהֶם יִלְכְּדוּ אוֹתוֹ יִשְׂרָאֵל יִקְרְאוּ לוֹ שְׂנִיר, וְהוּא שֶׁלֶג בִּלְשׁוֹן כְּנַעַן, כְּמוֹ שֶׁרַשִׁ"י מֵעִיד עָלָיו, וְכֵן תִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס תרגום אונקלוס על דברים ג':ט', וּבַעֲבוּר שֶׁהוּא הַר הַשֶּׁלֶג וּמִפְּנֵי הַקְּרִירוּת יִהְיֶה חֵרֶם יִקָּרֵא חֶרְמוֹן, וְהוּא לוֹ שֵׁם כִּנּוּי. וְאוּלַי גַּם לְשׁוֹן שִׂרְיֹן בִּלְשׁוֹן הַצִּידוֹנִים שֵׁם שֶׁיּוֹרֶה עַל כָּךְ. וְשֵׁם הָהָר שִׂיאֹן. וְהַכָּתוּב שֶׁאָמַר שיר השירים ד ח מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן יִקְרָאֶנּוּ בִּשְׁנֵי כִּנּוּיִין, מֵרֹאשׁ הַשֶּׁלֶג וְהַחֵרֶם, אוֹ טַעְמוֹ מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וּמִכָּל הָהָר. וְכֵן מָה שֶׁאָמַר בְּדִבְרֵי הַיָּמִים א ה כג וּבְנֵי חֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה יָשְׁבוּ בָּאָרֶץ מִבָּשָׁן עַד בַּעַל חֶרְמוֹן וּשְׂנִיר וְהַר חֶרְמוֹן הֵמָּה רָבוּ, גַּם כֵּן פֵּרוּשׁוֹ וּשְׂנִיר וְכָל הָהָר שֶׁהוּא הַר חֶרְמוֹן. אֲבָל בַּעַל חֶרְמוֹן עִיר אוֹ מִגְדָּל קָרְאוּ לוֹ בַּעַל, אוֹ שֶׁהָיָה שָׁם נֶעֱבָד אֶחָד מֵהַבְּעָלִים. וְיִתָּכֵן שֶׁאַחֲרֵי הֱיוֹת יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ הֻחְלְפוּ הַשֵּׁמוֹת קְצָת, וְהָיָה הָהָר הַהוּא גָּדוֹל וְקָרְאוּ לַחֵלֶק הַגָּבוֹהַּ אֲשֶׁר בְּרֹאשׁוֹ שְׂנִיר וְלַחֵלֶק הַשֵּׁנִי חֶרְמוֹן, אוֹ הֵם הָרִים אֲחֵרִים קָרְאוּ לָהֶם כֵּן אַחַר הַתּוֹרָה, וְרַבִּים כֵּן, וְכֵן וְחֶרְמוֹנִים מֵהַר מִצְעָר תהלים מב ז:

« רש"י על דברים ג׳:ח׳ רש"י על דברים ג׳:י״א »