רש"י על דברים כ״ז:ט׳

« רש"י על דברים כ״ז:ח׳ רש"י על דברים כ״ז:י״ב »

9 שפתי חכמים פתח ↗

בכל יום יהיו בעיניך כו'. פירוש מדכתיב נהיית לעם לה' אלהיך, ולא כתיב תהיה, משמע שעל הברית הקודם קמיירי. ומדכתיב היום הזה, למדנו שרמז להם שבכל יום יהיו בעיניך כאלו היום באת וכו'. הרא"ם. ול"נ דמהיום הזה דייק, כמו לעיל כו טז גבי היום הזה ה' אלהיך מצוך. דאין לומר כמשמעו, שהרי באותו היום קבלו עליהם הברכות והקללות האמורות בהר גריזים ובהר עיבל, דאי משום הכי נאמר היום הזה, א"כ ה"ל להקדים ולומר ויצו משה את העם וגו', שהוא פרשת הקללות, ואח"כ ה"ל למינקט פרשת היום הזה. דאין שייך לומר הכא אין מוקדם ומאוחר בתורה, כיון דהוא עיקר הטעם לפי שנאמר היום הזה:

9 מזרחי פתח ↗

היום הזה נהיי' לעם בכל יום יהיו בעיניך כאילו היו' באת עמו בברית. לא ידעתי מאין הוציא זה בשלמא גבי היו' יי' אלהיך מצוך לעשות את החקי' האלה דין היה להם לדרוש שבכל יום יהיו בעיניך חדשים כאילו בו ביום נצטוית עליהם דאל"כ מאי היום הזה הרי כבר נצטוו קודם זה כמה שנים למפרע אלא הכא מה ראו לדרוש דילמא הזה ממש במשמעו שהרי באותו יום קבלו הברכות והקללות האמורות בהר גריזים ובהר עיבל ושמא י"ל דמדכתיב נהיי' לעם ליי' אלהיך ולא כתיב תהיה משמע ששל הברית הקדומה קמיירי ומדכתב היום הזה למדנו שרמז להם שבכל יום יהיו בעיניך כאילו היו' באת עמו בברית:

9 דברי דוד פתח ↗

היום הזה נהיית לעם, בכל יום יהיו בעיניך כאילו היום באת עמובברית, תיקן בזה שני דברים, דמ"ש נהיית לעם דמשמע לא קודם וזה אינו שיהיו עמו דאפילו במצרים קראם הקב"ה עמי לזה תירץ שבעיניך יהא נראה כן, ועוד תיקן דמה ירויחו במחשבה זו דאי מיום התחלה שיהיו לו עם ממילא אין כאן עדיין קבלת התורה וכשאר עכו"ם נחשבו לזה תירץ דעל הברית קאי דכבר קבלו התורה אלא שיהיה נראה לך כאילו הברית קיים אותה הוא היום ותהיו נזהרים טפי:

9 הסכת. כְּתַרְגּוּמוֹ:

10 היום הזה נהיית לעם. בְּכָל יוֹם יִהְיוּ בְעֵינֶיךָ כְּאִלּוּ הַיּוֹם בָּאתָ עִמּוֹ בַּבְּרִית ברכות ס"ג:

9 רש"י על שמות פתח ↗

זכור את היום הזה. לִמֵּד, שֶׁמַּזְכִּירִין יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּכָל יוֹם:

9 משכיל לדוד פתח ↗

היום הזה וכו׳ בכל יום וכו׳. הכי איתא בברכות ס״פ הרואה ותמה אני מהגאון הרא״ם ז״ל שכתב לא ידעתי מאין הוציא זה וכו׳ ע״ש ואע״ג דהך דרשה כבר לימדה רבינו מקרא דלעיל היום הזה ה׳ אלהיך מצוך לעשות וכו׳ כמ״ש שם והכי איתא בילקוט התם והוא מהתנחומא נ״ל דצריכי תרווייהו דקרא דלעיל מיירי לענין מעשה המצות כדכתיב מצוך לעשות שלא יעשה המצות כמצות אנשים מלומדה אלא כאילו בו ביום נצטוה עליהם והכא לענין לימוד התורה כדכתיב הסכת ושמע וכדרז״ל עשו כתות כתות וכו׳:

« רש"י על דברים כ״ז:ח׳ רש"י על דברים כ״ז:י״ב »