רש"י על דברים כ״ב:י״ד

« רש"י על דברים כ״ב:י״ג רש"י על דברים כ״ב:ט״ו »

14 שפתי חכמים פתח ↗

מכאן שאין אומר דבר כו'. דאל"כ הזאת ל"ל. הקשה מהר"ן האי קרא ל"ל, תיפוק ליה מהא דכתיב בפ' משפטים שמות כג א לא תשא שמע שוא וגו', ופרש"י שלא ישמיע דבריו לדיין וכו'. וי"ל לחייבו בלא תעשה ועשה למי שמשמיע דבריו קודם שבא בעל דין חבירו: ולפענ"ד, דאי מהתם ה"א דוקא היכא שבעלי הדינים בעצמן טוענים, אבל היכא שאין האשה עצמה מדברת, כדבסמוך, ה"א יכול הבעל לטעון שלא בפניה, קמ"ל. קיצור מזרחי:

14 דברי דוד פתח ↗

את האשה הזאת כו', אלא בפני בעל דין, קשה מהיכא תיתי לחייב אדם שלא בפניו והא אפילו בשור אמרינן יבא בעל השור כו'. ונראה דקמ"ל דאפילו דרך סיפור דברים בעלמא לא דרך טענה אפ"ה אסור, וכן מדוקדק לשון רש"י שכתב שאין אומר דבר דמשמע שלא מפני ב"ד:

14 ברכת אשר על התורה פתח ↗

רש"י ד"ה את האשה הזאת, מכאן שאין אומר דבר אלא בפני בעל דין. ע"כ. והוא מן הספרי רלה. וקשה לי: לכאורה אין לדרוש מכאן אלא שבשעת הדיון חייב הנאשם להיות נוכח. ואולי הכוונה לומר שכל שיאמר התובע שלא בפני הנתבע ושלא בנוכחותו יהיה בגדר לשון הרע ואסור. פ' כי־תצא תשנ"ב

15 שפתי חכמים פתח ↗

מי שגדלו גדולים כו'. דאל"כ והוציאו את הבתולה מיבעי' ליה, ולמה נאמר אבי הנערה ואמה. אלא לדרשה, ראו גדולים וכו':

15 מזרחי פתח ↗

אבי הנערה ואמה מי שגדלו גדולי' הרעים יתבזו עליה. כדתניא בספרי ולקח אבי הנערה ואמה אין לי אלא שיש לה אב ואם יש לה אב ולא אם אם ולא אב לא אב ולא אם מניין ת"ל והוציאו את בתולי הנערה מכל מקום דאל"כ והוציאו את בתוליה מיבעי ליה א"כ למה נאמר אבי הנערה ואמה הם שגדלו גדולים רעים יבאו ויתנוולו עם גדוליהן:

15 ברכת אשר על התורה פתח ↗

רש"י ד"ה אבי הנערה ואמה, מי שגידלו וכו'. קשה לי: הרי עדיין לא ברור, שאמנם עוותה? פ' כי־תצא תשס"ה וראה "פרדס שמאי". לדבריו, הצריך הכתוב שיבואו הורי הנערה עמה שמא יתברר כי אכן אמת הדבר שזינתה, ואם כן ראויים שיתבזו עליה. ואם יתברר שאין זו אלא עלילת שקר, הרי אין כאן שום ביזיון.

14 ושם לה עלילת דברים – עֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה, עָבַר עַל לֹא תִשְׂנָא, סוֹפוֹ לָבֹא לִידֵי לָשׁוֹן הָרָע עי' ספרי:

15 את האשה הזאת. מִכָּאן שֶׁאֵין אוֹמֵר דָּבָר אֶלָּא בִּפְנֵי בַעַל דִּין שם:

14 מזרחי פתח ↗

את האשה הזאת לקחתי מכאן שאין אומרין דבר אלא בפני בעל דין. בספרי דאל"כ הזאת ל"ל:

14 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרך חיים פתח ↗

331 כאמור הערה 328 שכך היא דעתו גם לגבי איסור לשה"ר, שהוא נוהג רק שלא בפני המתגנה, שאז האפשרות היחידה לפגוע בו היא רק על ידי דיבור. ובספר חפץ חיים הלכות לשון הרע כלל ב הקשה על המהר"ל מדין מוציא שם רע, שנאמר דוקא בפני האשה רש"י דברים כב, יד, והגמרא כתובות מו. ביארה שאזהרת מוציא שם רע נלמדת מהפסוק ויקרא יט, טז "לא תלך רכיל בעמך", הרי שפסוק זה שהוא אחד מהפסוקים של איסור לשון הרע מוסב גם על אמירת גנאי בפני המתגנה, ומוכח שאיסור לשה"ר הוא גם בפניו. ולפי דבריו כאן ניתן ליישב קושיא זו, כי במוציא שם רע אי אפשר להוציא שם רע אלא רק על ידי אמירה, ולא ניתן לעשות כן באופנים שונים, והואיל ובדיבור תליא, הוה ליה איסור של לשון הרע. וכשם שהלימוד בשנים נקרא "דברי תורה" משום שאי אפשר בלא דיבור, כך במוציא שם רע לעולם הוי בגדר "לשון הרע", משום שאי אפשר בלא דיבור. ובכת"י כתב משפט זה כך: "רק כאשר הם שנים, שאז צריכים שיהיה כל אחד מוציא מן הפה לאחר, ואז נקרא זה 'דברי תורה'".

15 גור אריה פתח ↗

מי שגדלו גידולים הרעים וכו'. דאם לא כן, למה כתב "אבי הנערה ואמה", אלא שיתבזו עליה. דאין לומר דכך גזירת הכתוב דוקא כשיש לה אב ואם, דבספרי יליף לה דאף כי אין לה אב ואם מקרא דכתיב "והוציאו את בתולי הנערה", דבא לרבות אף על גב אם אין אב ואם לה, ואם כן למה כתוב "אבי הנערה ואמה". דאין לומר מפני שאין רשות לאשה לדבר בפני בעלה, אם כן "אמה" למה לי, הא לא כתב בקרא פסוק טז רק "ואמר אבי הנערה":

15 משכיל לדוד פתח ↗

אבי הנערה וכו׳ שגדלו וכו׳. בהכי דייק ולקח אבי הנערה וכו׳ ומאי שייך לשון קיחה אי משום שמלה הלא משל הוא כדלקמן אלא ה״ק יקחו להם בזיון זה הואיל וגדלו וכו׳:

« רש"י על דברים כ״ב:י״ג רש"י על דברים כ״ב:ט״ו »