רש"י על דברים ט״ו:י״א

« רש"י על דברים ט״ו:י׳ רש"י על דברים ט״ו:י״ב »

11 כִּ֛י לֹא־יֶחְדַּ֥ל אֶבְי֖וֹן מִקֶּ֣רֶב הָאָ֑רֶץ עַל־כֵּ֞ן אָנֹכִ֤י מְצַוְּךָ֙ לֵאמֹ֔ר פָּ֠תֹ֠חַ תִּפְתַּ֨ח אֶת־יָדְךָ֜ לְאָחִ֧יךָ לַעֲנִיֶּ֛ךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ֖ בְּאַרְצֶֽךָ׃ ס

פירוש רש"י על דברים ט״ו:י״א

11 על כן. מִפְּנֵי כֵן:

12 לאמר. עֵצָה לְטוֹבָתְךָ אֲנִי מַשִּׂיאֲךָ:

13 לאחיך לעניך. לְאֵיזֶה אָח? לֶעָנִי:

14 לעניך. בְּיוֹ"ד אֶחָד — לְשׁוֹן עָנִי אֶחָד הוּא, אֲבָל עֲנִיֶּיךָ בִשְׁנֵי יוֹדִי"ן — שְׁנֵי עֲנִיִּים:

« רש"י על דברים ט״ו:י׳ רש"י על דברים ט״ו:י״ב »