רש"י על דברים י״ב:י״ג

« רש"י על דברים י״ב:י״א רש"י על דברים י״ב:י״ד »

1 שפתי חכמים פתח ↗

ליתן לא תעשה על הדבר. רצ"ל והרי לעיל פסוק יא כתיב שמה תביאו משמע דוקא שמה ולא במקום אחר, ולמה ל"ל עוד השמר לך. ומתרץ ליתן לא תעשה על הדבר:

1 מזרחי פתח ↗

השמר לך ליתן לא תעשה על הדבר. בספרי שכל השמר פן ואל לא תעשה הוא ופי' ליתן לא תעשה על הדבר אינו רוצה לומר שהוא לא תעשה דא"כ הוי ליה למימר השמר לך לא תעשה אלא הכי פירושא אף על אי שכבר צוה על זה במאמר שמה תביאו את כל אשר אנכי מצוה אתכם עולותיכם וזבחיכם וגו' הוצרך עוד לחזור ולומר השמר לך פן תעלה עולותיך בכל מקום אשר תראה כדי ליתן לא תעשה על הדבר:

2 שפתי חכמים פתח ↗

אבל אתה מקריב על פי נביא כו'. ר"ל למה כתיב אשר תראה, לא הל"ל רק בכל מקום. ומתרץ ללמדך דדוקא במקום אשר תראה לא תקריב, אבל מקריב אתה ע"פ נביא וכו':

2 מזרחי פתח ↗

בכל מקום אשר תראה אשר יעלה בלבך. פירוש ראייה זו ראייה לביית היא ולא חושיית שאפילו לא ראית המקום ההוא רק שעלה על דעתך שמקום פלוני ראוי להקרב' הקרבנו' אי אתה רשאי לעשותו:

2 ברכת אשר על התורה פתח ↗

רש"י ד"ה בכל מקום אשר תראה, ...אבל אתה מקריב על פי נביא, כגון אליהו בהר הכרמל. ע"כ. קצת קשה: א לכאורה מאליהו ניתן ללמוד שהנביא עצמו יכול להקריב, ולא שמותר להקריב על פיו? ב כיוון שלכאורה אין דוגמא אחרת, למה משתמש רש"י בלשון "כגון"? פ' ראה תשנ"ח הערת הרב איתן שנדורפי שי': אכן ישנן דוגמאות נוספות: גדעון העלה לעולה פר ששימש לעבודה זרה שופטים ו, כה-כז וראה תמורה כח ע"ב ומנוח העלה עולה על הצור לה' בשעת איסור במות שופטים יג, יט וראה זבחים קיט ע"ב. הערת הרב פינחס דנינו שי': לפי חז"ל ראש השנה כה ע"ב גדעון היה אחד משלושה קלי עולם, אבל האברבנאל בהקדמתו לספר שופטים ושם יא, כט כתב שהיה נביא.

1 השמר לך. לִתֵּן לֹא תַעֲשֶׂה עַל הַדָּבָר:

2 בכל מקום אשר תראה. אֲשֶׁר יַעֲלֶה בְּלִבְּךָ, אֲבָל אַתָּה מַקְרִיב עַ"פִּ נָבִיא, כְּגוֹן אֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל שם:

1 גור אריה פתח ↗

ליתן לא תעשה על הדבר. פירוש, אף על גב שכבר כתב פסוק יא "שמה תביאו וגו'", הוצרך לומר "השמר וגו'", ליתן לא תעשה על הדבר, ו"שמה תביאו" הוא עשה בלבד, והשתא הוא עשה ולא תעשה:

1 גור אריה על דברים פתח ↗

בא הכתוב ליתן לא תעשה על הדבר כו'. פירוש, אף על גב שהמצוה כבר כתובה ר' פסוק יא "שמה תביאו עולותיכם וזבחיכם ותרומת ידכם", מכל מקום כתב לך קרא יתירה "לא תוכל" ליתן לא תעשה על הדבר, כדי שיהיה עשה ולא תעשה. וכן כתב למעלה רש"י פסוק יג אצל "השמר לך פן תעלה עולותיך". אלא שבכתוב דלמעלה פסוק יג ליתן לא תעשה שלא יקרב חוץ למקדש, וכאן האזהרה שלא יאכל דברים המפורשים אחריו חוץ למקדש, ובא הכתוב ליתן לא תעשה:

2 גור אריה פתח ↗

אשר יעלה בלבך וכו'. ואינו כמשמעו "בכל מקום אשר תראה", דאם כן לכתוב "בכל מקום" בלבד, ולמה כתב "אשר תראה", אלא פירושו כל מקום אשר יעלה על לבך, ובא למעט שעל פי נביא מותר להקריב, כמו שעשה אליהו וכו' מ"א יח, ל-מ:

2 משכיל לדוד פתח ↗

בכל מקום וכו׳ כגון אליהו וכו׳. דייק לומר כגון אליהו להודיע שזהו דוקא לפי שעה ובשני תנאים א׳ שיהיה הנביא מוחזק כבר לנביא אמיתי ושלא יהיה בענין היתר שום לתא דע״ז וז״ש כגון אליהו בהר הכרמל אז דוקא שומעין לו הא לא״ה אלא שאינו מוחזק עדיין לנביא ואפילו מוחזק אם בא להתיר אביזרא דע״ז אפילו לפי שעה או שבא לעקור אפי׳ דקדוק קל לדורות ה״ז נביא השקר ממש ומיתתו בחנק שהרי אמרה תורה ולבנינו עד עולם וכמ״ש הרמב״ם בה׳ יסודי התורה:

« רש"י על דברים י״ב:י״א רש"י על דברים י״ב:י״ד »