רש"י על דניאל ח׳:י״ב

1 וְצָבָא תִּנָּתֵן עַל הַתָּמִיד בְּפָשַׁע. וּזְמַן מוֹעֵד נִתַּן לִהְיוֹת הַתָּמִיד מְסֻלָּק בִּשְׁבִיל פֶּשַׁע שׁוֹמֵם הִיא עֲבוֹדָה זָרָה. כְּלוֹמַר שֶׁתְּהֵא עֲבוֹדָה זָרָה נִתֶּנֶת בִּירוּשָׁלַיִם תְּמוּרַת הַתָּמִיד. וְכֵן הִיא קְרוּיָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר ״עַד מָתַי הֶחָזוֹן הַתָּמִיד וְהַפֶּשַׁע שֹׁמֵם״ דניאל ח:יג, וְאוֹמֵר ״מֵעֵת הוּסַר הַתָּמִיד וְלָתֵת שִׁקּוּץ שֹׁמֵם״ דניאל יב:יא:

2 וְצָבָא. זְמַן, כְּמוֹ ״הֲלֹא צָבָא לֶאֱנוֹשׁ עֲלֵי אָרֶץ״ אִיּוֹב ז:א:

3 וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה. תּוֹרַת אֱמֶת הִשְׁפִּילָה: