רש"י על דניאל ג׳:א׳

1 עֲבַד וְגוֹ׳. מָלְאָה לִבּוֹ לַעֲשׂוֹת צֶלֶם שֶׁל זָהָב:

2 פְּתָיֵהּ אַמִּין שִׁית אֲקִימֵהּ וְגוֹ׳. אִם אֵין עָבְיוֹ אֶלָּא שֵׁשׁ, הֵיאַךְ יָכוֹל לַעֲמֹד בְּגֹבַהּ אַמִּין שִׁתִּין? אָמַר רַב בִּיבִי: מַעֲמִידִין אוֹתוֹ וְנוֹפֵל, עַד שֶׁהֵבִיאוּ כָּל זָהָב שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם וְשָׁפְכוּ דִּימוֹס עַל רַגְלָיו, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר יחזקאל ז:יט ״וְזָהָבָם לְנִדָּה יִהְיֶה״:

3 בְּבִקְעַת דּוּרָא. שֵׁם מָקוֹם׃