30 וַאֲנָ֗ה לָ֤א בְחׇכְמָה֙ דִּֽי־אִיתַ֥י בִּי֙ מִן־כׇּל־חַיַּיָּ֔א רָזָ֥א דְנָ֖ה גֱּלִ֣י לִ֑י לָהֵ֗ן עַל־דִּבְרַת֙ דִּ֤י פִשְׁרָא֙ לְמַלְכָּ֣א יְהוֹדְע֔וּן וְרַעְיוֹנֵ֥י לִבְבָ֖ךְ תִּנְדַּֽע׃ ס
30 וַאֲנָה לָא בְחָכְמָה. וַאֲנִי לֹא מֵרוֹב הַחָכְמָה שֶׁיֵּשׁ בִּי מִשְּׁאָר הַבְּרִיּוֹת יוֹתֵר נִגְלָה לִי הַסּוֹד הַזֶּה:
32 וְרַעְיוֹנֵי לִבְבָךְ תִּנְדַּע. וְהִרְהוּרֵי לְבָבְךָ שֶׁאַתָּה מְהַרְהֵר תָּמִיד לָדַעַת מִי יָקוּם אַחֲרֶיךָ:
