רש"י על בראשית רבה כ״ח:ו׳

מהדורה: ווילנא, האלמנה והאחים ראם, תרל"ח

מקור בראשית רבה כ״ח:ו׳
6 רַבִּי יוּדָן וְרַבִּי פִּנְחָס, רַבִּי יוּדָן אָמַר מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁמָּסַר אֶת בְּנוֹ לְפַדְגוֹג וְהוֹצִיאוֹ לְתַרְבּוּת רָעָה, כָּעַס הַמֶּלֶךְ עַל בְּנוֹ וַהֲרָגוֹ, אָמַר הַמֶּלֶךְ כְּלוּם הוֹצִיא אֶת בְּנִי לְתַרְבּוּת רָעָה אֶלָּא זֶה, בְּנִי אָבֵד הוּא וְזֶה קַיָּם, לְפִיכָךְ מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמַיִם. רַבִּי פִּינְחָס אָמַר מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה מַשִּׂיא אֶת בְּנוֹ וְעָשָׂה לוֹ חֻפָּה, סִיְדָהּ וְכִיְרָהּ וְצִיְרָהּ, כָּעַס הַמֶּלֶךְ עַל בְּנוֹ וַהֲרָגוֹ, מֶה עָשָׂה נִכְנַס לְתוֹךְ הַחֻפָּה הִתְחִיל לְשַׁבֵּר אֶת הַקַּנְקַנִּים מַפְקִיעַ בַּחִצָּאוֹת וּמְקָרֵעַ בַּכִּילָיוֹת, אָמַר הַמֶּלֶךְ כְּלוּם עָשִׂיתִי זוֹ אֶלָּא בִּשְׁבִיל בְּנִי, בְּנִי אָבֵד וְזוֹ קַיֶּמֶת, לְפִיכָךְ בראשית ו, ז: מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה וְעַד עוֹף הַשָּׁמָיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב צפניה א, ב ג: אָסֹף אָסֵף כֹּל מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה נְאֻם ה', אָסֵף אָדָם וּבְהֵמָה אָסֵף עוֹף הַשָּׁמַיִם וּדְגֵי הַיָּם וְהַמַּכְשֵׁלוֹת אֶת הָרְשָׁעִים, הֵם הִכְשִׁילוּ אֶת הָרְשָׁעִים, כַּד הֲוָה צָיֵד עוֹפָא וַאֲמַר לֵיהּ זִיל וְאִשְׁתַּמֵּן וְאָתֵי, וְהוּא אָזֵל וּמִשְׁתַּמֵּן וְאָתֵי.
פירוש רש"י על בראשית רבה כ״ח:ו׳
6 כלום הוציא את בני לתרבות רעה אלא זה. בני אבד וזה קיים. לפיכך מעוף השמים ועד בהמה שלפי שהיו אוכלין בהמות שמנות בעטו בהקב"ה ויצאו לתרבות רעה:
7 אסף עוף השמים ודגי הים. למה. לפי שהם הכשילום:
8 ס"א. ומכניע בחצאות. הכניע והשפיל המחיצות ומקרע בכילאות הוי לזנות לפי והריעות:
9 מתחילה קודם המבול היתה אימתן של בריות נופלת על העופות משום דכתיב ורדו בדגת הים ובעוף השמים פ' בראשית וכו'. עד כאן:
10 כד הוה חד צייד. אומר לעוף לך ותשמן עצמך ואחר כך שוב אלי והוא היה עושה כן: