רש"י על בראשית רבה י״ד:ח׳

מהדורה: ווילנא, האלמנה והאחים ראם, תרל"ח

« רש"י על בראשית רבה י״ד:ז׳ רש"י על בראשית רבה י״ד:ט׳ »

8 מִן הָאֲדָמָה בראשית ב, ז, רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי חֶלְבּוֹ בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמְרוּ, מִמָּקוֹם כַּפָּרָתוֹ נִבְרָא, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר שמות כ, כז: מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵי אֲנִי בּוֹרֵא אוֹתוֹ מִמְּקוֹם כַּפָּרָתוֹ וְהַלְּוַאי יַעֲמֹד. וַיִּפַּח בְּאַפָּיו בראשית ב, ז, מְלַמֵּד שֶׁהֶעֱמִידוֹ גֹּלֶם מִן הָאָרֶץ וְעַד הָרָקִיעַ, וְזָרַק בּוֹ אֶת הַנְּשָׁמָה, לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה בִּנְפִיחָה, לְפִיכָךְ מֵת, אֲבָל לֶעָתִיד בִּנְתִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר יחזקאל לז, יד: וְנָתַתִּי רוּחִי בָּכֶם וִחְיִיתֶם.

פירוש רש"י על בראשית רבה י״ד:ח׳

8 ויפח באפיו מלמד שהעמידו גולם מי הארץ עד לרקיע. שלא הוצרך לזרוק בו נשמה שאין זריקה אלא מלמעלה למטה אבל אדם לא היה צריך בו זריקה שמגיע לרקיע והקב"ה מטיל בו נשמה כביכול כאדם שנותן לתוך פיו של חבירו שעומד אצלו:

9 בעולם הזה בנפיחה. לכך אדם מת ולעתיד לבא שתנתן במתנה דכתיב ונתתי רוחי בכם הוא חי לעולם. ס"א:

« רש"י על בראשית רבה י״ד:ז׳ רש"י על בראשית רבה י״ד:ט׳ »