רש"י על בראשית רבה י״ד:ד׳

מהדורה: ווילנא, האלמנה והאחים ראם, תרל"ח

« רש"י על בראשית רבה י״ד:ב׳ רש"י על בראשית רבה י״ד:ה׳ »

4 וַיִּיצֶר, שְׁנֵי יְצָרִים, יֵצֶר טוֹב וְיֵצֶר הָרָע. שֶׁאִלּוּ הָיָה לִבְהֵמָה ב' יְצָרִים, כֵּיוָן שֶׁהָיְתָה רוֹאָה סַכִּין בְּיַד אָדָם לְשָׁחֲטָהּ הָיְתָה מְפַחֶדֶת וּמֵתָה, וַהֲרֵי אָדָם יֵשׁ לוֹ ב' יְצָרִים, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר אִידָא זכריה יב, א: וְיֹצֵר רוּחַ אָדָם בְּקִרְבּוֹ, מְלַמֵּד שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם צְרוּרָה בְּקִרְבּוֹ, אִלְּמָלֵא כֵּן כֵּיוָן שֶׁהָיְתָה הַצָּרָה בָּאָה עָלָיו הָיָה שׁוֹמְטָהּ וּמַשְׁלִיכָהּ.

פירוש רש"י על בראשית רבה י״ד:ד׳

4 וייצר שני יודי"ן. הן שני יצרים ולבהמה אין כתיב אלא יו"ד אחת. ס"א:

5 היתה משחרת מקדמת וממיתה את עצמה מרוב צער:

6 צרורה בקרבו. שאין לו רשות להשמיטה:

« רש"י על בראשית רבה י״ד:ב׳ רש"י על בראשית רבה י״ד:ה׳ »