מפרשים:
1 כֹּה הִרְאַנִי. פּוּרְעָנוּת שֶׁהָיָה רוֹצֶה לְהָבִיא גּוֹבַאי:
2 בִּתְחִלַּת עֲלוֹת הַלֶּקֶשׁ. לְשׁוֹן מַלְקוֹשׁ שֶׁהַתְּבוּאָה עוֹלָה בְּקָנֶה שֶׁלָּהּ:
3 וְהִנֵּה לֶקֶשׁ. הָיָה צוֹמֵחַ אַחַר גִּזֵּי הַמֶּלֶךְ אַחַר שֶׁגָּזְזוּ תְּבוּאַת הַמֶּלֶךְ עַד שֶׁלֹּא עָלְתָה בְּקָנֶה הָיוּ גּוֹזְזִין אוֹתָהּ שַׁחַת לְהַאֲכִיל לַבְּהֵמוֹת. וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: דְּאִתְגְּזִיזַת שִׁיחֲתָא דְמַלְכָּא, וּלְשׁוֹן מִשְׁנָה הִיא: קוֹצֵר לְשַׁחַת וּמַאֲכִיל לַבְּהֵמָה:
1 וְהָיָה אִם כִּלָּה. כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לֶאֱכוֹל:
2 אֶת עֵשֶׂב הָאָרֶץ. בְּאוֹתָהּ שָׂדֶה:
3 וָאֹמַר אֲדֹנָי ה׳ סְלַח נָא. וְאַל תַּשְׁחֵת הָאָרֶץ:
4 מִי יָקוּם יַעֲקֹב. מַאן יְקוּם וְיִבְעֵי עַל חֲטָאֵיהוֹן:
5 כִּי קָטֹן. אֲרֵי מְטַלְטְלִין:
1 נִחַם ה׳ עַל זֹאת. נִתְרַצָּה בִּתְפִלָּתוֹ וְנֶעְתַּר לִי:
1 הִרְאַנִי. עוֹד פּוּרְעָנוּת לְהָבִיא עֲלֵיכֶם:
2 וְהִנֵּה קֹרֵא. אֶת פַּמַלְיָא שֶׁלּוֹ לָרִיב אִתְּכֶם בְּפוּרְעָנוּת דְּלֵיקַת אֵשׁ:
3 הַחֵלֶק. חֶלְקַת הַשָּׂדֶה:
1 עַל חוֹמַת אֲנָךְ. עַל שׁוּרָא דְדִינָא, וְכֵן פָּתַר דּוֹנַשׁ, אֲנָךְ לְשׁוֹן עֲרָבִי חוּט קַו הַמִּשְׁקוֹלֶת הָעוֹפֶרֶת אֲשֶׁר בָּהּ יַבִּיט בּוֹנֵה הַחוֹמָה לְיַשֵּׁר הַדִּימוֹס, אַף כָּאן הוּא לְשׁוֹן קַו מִשְׁקוֹלֶת מִשְׁפָּט:
1 הִנְנִי שָׂם אֲנָךְ. הִנְנִי שׁוֹפֵט אוֹתָם בְּקַו שׁוּרַת הַדִּין:
2 עֲבוֹר לוֹ. לְהַמְתִּין לָהֶם עַל פִּשְׁעֵיהֶם:
1 וּמִקְדְּשֵׁי יִשְׂרָאֵל. הוּא בֵּית אֵל שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי מִקְדַּשׁ מֶלֶךְ הוּא״:
2 עַל בֵּית יָרָבְעָם. בֶּן יוֹאָשׁ:
1 כֹּהֵן בֵּית אֵל. כּוֹמֶר לְעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלּוֹ:
1 בַּחֶרֶב יָמוּת יָרָבְעָם. וְהוּא לֹא אָמַר כֵּן אֶלָּא ״וְקַמְתִּי עַל בֵּית יָרָבְעָם״, וְהוּא בְּנוֹ זְכַרְיָה שֶׁהֲרָגוֹ שַׁלּוּם בֶּן יָבֵשׁ מלכים ב טו:י:
1 חוֹזֶה. אַתָּה שֶׁמִּתְנַבֵּא עֲתִידוֹת:
2 לֵךְ בְּרַח לְךָ אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה. שֶׁשָּׁם מִקְדָּשׁוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאַתָּה מִתְנַבֵּא בִּשְׁמוֹ:
3 וֶאֱכָל שָׁם לֶחֶם. לְשׁוֹן בִּזָּיוֹן אָמַר לוֹ: שָׁם יִתְּנוּ לְךָ פְּתִיתֵי לֶחֶם בִּשְׂכַר שֶׁתִּתְנַבֵּא לָהֶם:
1 וּבֵית אֵל לֹא תוֹסִיף עוֹד לְהִנָּבֵא. שֶׁאֵין מַזְכִּירִין כָּאן אֶלָּא שֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה:
1 לֹא נָבִיא אָנֹכִי. אֵינִי מִנְּבִיאֵי שֶׁקֶר שֶׁלָּכֶם הַנּוֹטְלִים שְׂכָרָם לְהִנָּבֵא, אֵינִי צָרִיךְ לְכָל זֹאת וְלֹא נָהַגְתִּי כָּךְ אֲנִי שֶׁאֲנִי עָשִׁיר וּבַעַל מִקְנֶה וּנְכָסִים, כְּמוֹ שֶׁתִּרְגֵּם יוֹנָתָן: אֲרֵי מָרֵי גִיתֵי אֲנָא וְשִׁקְמִין אִית לִי בִּשְׁפֵלְתָא:
2 בוֹקֵר אָנֹכִי. רוֹעֵה בָקָר:
3 וּבוֹלֵס שִׁקְמִים. מְחַפֵּשׂ בַּשִּׁקְמִים לִרְאוֹת אֵיזֶה עִתּוֹ לָקוּץ כְּדֵי לְהוֹסִיף עֲנָפִים וְאֵיזֶה רָאוּי לְקוֹרוֹת, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ שֶׁקּוֹצְצִין בְּתוּלוֹת הַשִּׁקְמָה. וּבוֹלֵס כְּמוֹ וּבוֹלֵשׁ, אֶלָּא שֶׁעָמוֹס מְגַמְגֵּם בִּלְשׁוֹנוֹ, שֶׁכָּךְ אָמְרוּ: לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ עָמוֹס? שֶׁהָיָה עָמוּס בִּלְשׁוֹנוֹ, וְיִשְׂרָאֵל קוֹרְאִים אוֹתוֹ פְּסִילוֹס, כִּדְאִיתָא בַּפְּסִיקְתָא:
1 וְלֹא תַטִּיף. לְשׁוֹן נְבוּאָה הוּא, וְהַרְבֵּה יֵשׁ בַּמִּקְרָא ״הַטֵּף אֶל דָּרוֹם״ יחזקאל כא:ב: