1כנעני - כתרגומו תגרא. כמו: כנעניה נכבדי ארץ. כנען בידו מאזני מרמה, כי מבנות כנען היו נזהרים.2והיה בכזיב - יהודה, ושם נולד לו בן.3כי לא לו יהיה הזרע - ומקפידים היו בכך.4נתן זרע - חטף קמץ. שכל תיבת מלאפו"ם =חולם שטעמה באות אחרונה ותיבה שסמוכה לה טעמה באות ראשונה, הרי הם במקף והמלאפו"ם נהפך לחטף קמץ וכן: ארך אפים וגדל חסד. ואם שלש אלה לא יעשה לה, אבל את שלש הערים מלאפו"ם הוא.5גם אותו - דרשו חכמים כי בעון כזה מת, על שהיה משחית זרעו שלא תתעבר ותכחיש יופיה.6ותכס - ראשה.7בצעיף - שאין זה דרך אלמנות.8ותתעלף - כסתה פניה שלא יכירנה יהודה.9בפתח עינים - בשער של פרשת דרכים שהכל עוברים ונראים לעינים דרך שם, והמפרש שם עיר טועה. שהרי כתוב לפנינו היא בעינים ואלו היה שם עיר היה לו לומר בעינים הבי"ת חט"ף שו"א שלא מצינו שיאמר בבית אל ביריחו בירושלים בקמץ.10כי כסתה פניה - עכשיו לפי הפשט, כדכתיב: ותתעלף.11עד שלחך - רפי שתשלח שלוחך שיביא הגדי וגם יש רגיל לומר לשון רפי בשליחות דורון כדכתיב: מנחה היא שלוחה אני שלחתי את הגדי.12חותמך - טבעתך.13פתילך - אזור.14ומטך - שלשה כלים הללו מזומנים לתת כי אינו מלבוש.15הקדשה - מיועדת ומזומנת לכל באיה, כדכתיב: וגם קדש היה בארץ. ולא תהיה קדשה מבנות ישראל.16תקח לה - מה שבידה. כי לא אשלח עוד אליה.17פן נהיה לבוז - לחזור אחר הקדשות.18זנתה תמר כלתך - וא"ת מי יודע אם אמת שזינתה? תדע שהרי גם הרה היא כבר.19ותשרף - לפי הפשט: כך היה מנהגם מאחר שזקוקה ליבם.20היא מוצאת - לאחר שהוציאוה שלחה הערבון ועדיין לא רצתה לגלות אלא לאיש אשר אלה לו.21צדקה ממני - יותר ממני, שאני צויתיה לשבת בית אביה עד יגדל שלה, היא השלימה תנאי שצויתיה, אבל אני לא השלמתי לה תנאי שהתניתי לה כי לא נתתיה לשלה בני. וכן: על צדקו נפשו מאלהים, יותר מאלהים. וכן בשאול: ויאמר אל דוד צדיק אתה ממני. יותר ממני.22ולא יסף - ולא הוסיף שאם אתה מפרשו ולא פסק היה לו לכתוב ולא יסף נ"א יסוף עוד מלדעתה.23זרח - בשביל השני שהוא אדום. וזרח לשון אדמומית הוא, כדכתיב: והצרעת זרחה במצחו. וכן כל זריחת שמש בבקר ובערב אדום הוא, וכתיב: ויהי בבקר והשמש זרחה על המים ויראו מואב מנגד את המים אדומים כדם. וכן בבבא בתרא בהמוכר את הספינה: האי שמשא סומקתא היא והאי דלא סמקא אלא בפניא ורמשא משום דנהורין לא ברי, בשביל מאור היום הגדול.
