1הכבוד - עוצם ממון, כמו: ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב.2ואלהי אבי היה עמדי - אף על פי שפניו רעים אני לא גזלתי ממנו כלום, אלא הקב"ה היה עמדי ונתן לי.3מנים - מניינים.4עשרת - אינו דווקא. כמו: עשר נשים לחמכם. עשר פעמים תכלימוני כלומר: הרבה מניינים.5וילדו כל הצאן נקדים - בזה לא הועיל מחשף הלבן.6ויצל - הפריש, וכן כל לשון ישועה והמלטה וחליצה לשון הפרשה הם.7אשר משחת - להקדישה ועדיין לא הקרבת עליה נדריך.8כספנו - שנשתכר בנו בנשואינו, שהיה לך להשתכר ביגיע כפך לפרנסינו.9ותגנוב רחל את התרפים - שלא יגידו ויודיעו ללבן כי רוצה יעקב לברוח, כענין שנאמר: אין אפוד ותרפים. כי התרפים דברו און, רגילים היו לקסום בהם.10דרך שבעת ימים - כי יעקב היה הולך לאט בשביל צאנו ולבן שהיה רחוק ממנו הלך לגזוז את צאנו כדכתיב: וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב והוא מיהר לרדוף והשיגו לסוף שבעת ימים.11ואלהי אביכם וגו' - ואני חולק לו כבוד.12כי יראתי וגו'' עם אשר תמצא - השיב על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון.13לא יחיה - כלומר אני אעשה נקמה מגופו.14ויבא לבן באהל יעקב - ואח"כ באוהל לאה ואח"כ באהל שתי השפחות. ולמה לא מצאם באהל רחל? שהרי כשיצא מאהל לאה ויבא באהל רחל, ישבה רחל על כר הגמל שהתרפים בתוכו.15ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל - כלומר: אעפ"י שאמרנו למעלה באהל לאה ובאהל שתי השפחות לא כך היה, אלא בתחלה כשיצא מאהל לאה נכנס באוהל רחל, אבל מפני אורך דברים שאמר לבן לרחל ורחל ללבן, לא היה רוצה להפסיק את הפסוק הראשון.16בכר - כר או כסת שנותנים על הגמל לשבת עליו.17לא שכלו - מתוך חוסר מרעה ומתוך שמירה פחותה.18ואילי צאנך - דרך רועי צאן במדבר לאכול מן הכבשים הזכרים.19אחטנה - כמו אחטאנה, אני הפסדתי משלי כמו: אני ובני שלמה חטאים הרבה אלפין חסרים.20גנבתי יום - יו"ד יתירה גנובת יום וגנובת לילה שלמתי כמו: רבתי עם שרתי במדינות. אבל גְּנֻבָתִּי קמץ פתרונו גניבת שלי.21שלחתני - ולא בשמחה ובשירים.22מה אעשה - האיך אוכל לעשות להם רעה.23והמצפה - דכתיב: את מצפה גלעד.24יצף - מן צופה נתתיך. כמו ירב בארץ. מן פרה ורבה.25יריתי - זקפתי, יעקב ירה אותה בעצת לבן, כמו: ירה בים.
