רשב"ם על בראשית כ״ז

1 ותכהין עיניו - מן הזקנה, כמו שמצינו בספר שמואל: ועיניו החלו כהות.

2 הנה נא - אני מבקש ממך בשביל שזקנתי, ואני רוצה לתת לך הברכות אשר בידי לחלוק לך בחיי, כמו דכתיב אצל אברהם בירושת הארץ.

3 שא נא כליך - כופל נא שני בכאן, כמו שפירשתי אצל: הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את.

4 תליך - אשפתו שתלויים בה החצים.

5 תֶּלְיְךָ - מגזרת ושר האופים תלה. וכן שביך בן אבינועם, מגזרת שבה ענה.

6 לפני ה' - בשם ה', אבל נמרוד גבור ציד לפני ה'. פירושו בכל העולם. וכן: נינוה היתה עיר גדולה לאלהים. בכל עולמו של הקב"ה, לא היתה עיר גדולה כנינוה.

7 לך נא אל הצאן - ממקום אומנותו שהיה יושב אהלים.

8 גדיי עזים - בשביל העורות ששערן קשה כשער אדם, לקח עזים ולא כבשים.

9 ימשני אבי - מן: ממשש בצהרים. כמו: יסבוהו ערבי נחל, מן סבב, דגש תחת אות החסרה.

10 עלי קללתך - עלי ועל צווארי כלומר: כי הייתה בוטחת במה שאמר לה הקב"ה: ורב יעבד צעיר.

11 החמודות - שהיה עובד בהן אביו בשעת אכילה.

12 וְאֳכְלָה מצידי - חטף קמץ, לפי שהוא לשון צווי כמו: אכול בשמחה לחמך, אבל וְאֹכְלָה מציד בני הוא מלאפום שהוא לשון אפעל, כמו: זכור ה' לדוד יאמר זכרה לחסדי דוד ל' ציווי.

13 הקול קול יעקב - לפי שתאומים היו היה קולן דומות קצת זה לזה ולכך טעה יצחק בקולו, מאחר שמצאו איש שער על צוארו.

14 אתה זה בני עשו - נראה שאתה בני עשו.

15 ריח בגדיו - החמודות ובגדיהם היו מבושמים במוגמר.

16 אשר ברכו ה' - השדה שהוא מלא נרד וכרכום קנה וקנמון. וכן פייט רבי אליעזר הקליר: שדה מבורך כהריח ברכו במתן טל.

17 ויתן לך - מוסב על ברכו ה' והוא הקב"ה: יתן לך מעל מטל השמים כעין ברכת השדה.

18 בני אמך - אבל ביעקב שהיו לו נשים הרבה, כתוב בו: וישתחוו לך בני אביך.

19 ויהי אך יצא יצא - להגיד נסים שנעשו ליעקב בא הכתוב, שאלו הקדים עשו לבא רגע אחד קודם, לא נתברך יעקב.

20 ויחרד יצחק - על שמצא שער בחלקת צוואריו של יעקב.

21 מי איפוא - תיקון לשון הוא, כמו איזו שבתלמוד אימא לי איזי, אַתְאוֹרֶש ב"ל.

22 גם ברוך יהיה - שמיהר לעובדני וגם ידע שבעצת רבקה עשה הכל והיא הייתה מכרת בו שראוי לברכות.

23 הכי קרא שמו יעקב - בתמיה, הלמען אשר קרא שמו יעקב בשעת לידה בשביל שידו אוחזת בעקבי ונמצאתי אני בכור והוא פשוט והיה לו ליטול פחות ממני, יטול פי שנים ממני. וכן: הכי אחי אתה ודייך ליטול שכר הרבה, ועבדתני חנם?! בתמיה. וכן בבבא בתרא שנינו בפרק: מי שמת בזמן שהנכסים מרובין, הבנים יירשו והבנות יזונו. נכסים מועטים הבנות יזונו והבנים ישאלו על הפתחים. אדמון אומר: וכי בשביל שאני זכר ויפה כחי בנכסים מרובים הורע כחי בנכסים מועטים?! בתמיה.

24 נתתי לו לעבדים - מה שקנה עבד קנה רבו.

25 ועל חרבך תחיה - אומנתך שהיית צד חיות בכלי זיינך.

26 כאשר תריד - כמו: אריד בשיחי כשיעבוד בך בפרך ולא תוכל לסבול ופרקת עולו.

27 גם שניכם - אם יהרוג אותך גם הוא יהרג על ידי גואלי הדם.

28 אם לקח יעקב - דרך חכמה אמרה רבקה ליצחק, להרחיק יעקב מעשו ולא גילתה לו שבשביל שטימת אחיו עשתה כן.