רשב"ם על בראשית כ׳:ז׳

מהדורה: דעת

מקור בראשית כ׳:ז׳
1 וְעַתָּ֗ה הָשֵׁ֤ב אֵֽשֶׁת־הָאִישׁ֙ כִּֽי־נָבִ֣יא ה֔וּא וְיִתְפַּלֵּ֥ל בַּֽעַדְךָ֖ וֶֽחְיֵ֑ה וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֔יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃
פירוש רשב"ם על בראשית כ׳:ז׳
1 כי נביא הוא - לשון ניב שפתים. רגיל אצלי ומדבר את דברי ואני אוהב את דבריו ושומע תפלתו.
2 ויתפלל בעדך - שהרי היה צריך רחמים כדכתיב לפנינו: כי עצור עצר וגו'.