רשב"ם על בראשית י״ט

1 כי ברחוב נלין - אלא ברחוב נלין.

2 כל העם מקצה - להודיע, שאפילו א' מן עשרה שאמר אברהם לא נמצא בהם.

3 ונדעה אותם - משכב זכור. וכן בפלגש בגבעה.

4 כי על כן - על אשר באו.

5 גש הלאה - כדכתיב: קרב אליך אל תגע בי כי קדשתיך התקרב לצד הלאה. כלומר: ברח לך מאצלנו.

6 בא לגור - לוט היה גר בסדום.

7 נרע לך מהם - יותר מהם נעשה לך רעה.

8 בסנורים - מכת עיורון ושממון.

9 וילאו - פירושו לא יכלו עוד למצוא הפתח. לא בקשו הפתח. וכן: ונלאו מצרים לשתות מים מן היאור, לא יכלו לשתות, מאחר שהיה הדם. וכן מוכיח לבסוף ולא יכלו לשתות ממימי היאור. ובכמה מקומות לשון נלאו מכופל כמו: 'נלאיתי כלכל לא אוכל'. וכן: 'והיה כי נראה כי נלאה מואב אל הבמות ובא אל מקדשו להתפלל ולא יוכל'. וכן: 'הנסה דבר אליך תלאה ועצור במילין מי יוכל'. כלומר:. בשביל שנסה אותך הקב"ה ביסורים אתה נלאה. כלומר, אין אתה יכול להיות שותק, וחשבת בלבך ואמרת 'ועצור במילין מי יוכל'.

10 עוד מי לך פה - העוד לך קרובים בעיר מלבד אלו שבבית.

11 וישלחנו - משקל דגש. ואף על פי שכל שליחות של שלוחים והחוזרים כתוב בהם וישלח משקל רפי באלו כתב משקל דגש. לפי שהוא שילוח של השחתה, כדכתיב: ושן בהמות אשלח בם. ישלח בהם ערוב.

12 וכמו השחר עלה - נכתב פסוק זה, בשביל שכתב לפנינו השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה. להודיע שכל כך המתינו לו המלאכים בשביל חיבתו של אברהם.

13 אל תביט אחריך - בשביל צער חתניך שבעיר. ועוד כי המביט אחריו מתעכב בדרך. גם שלא להסתכל במלאכים ובמעשיהם שלא לצורך, כדכתיב: מות נמות כי אלהים ראינו. וכן ביעקב: כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי.

14 הלא מצער היא - עמה מועטים ויכול אתה להניחה עכשיו שאין בה רוב חוטאים.

15 וה' המטיר - המלאך גבריאל.

16 מאת ה' - שכינה ממש. וכן הוא בבראשית רבא ובתנחומא.

17 וישקף - לדעת אם נמצא שם עשרה וניצולו אם לאו.

18 כי ירא לשבת בצוער - שלא הניחו המלאך אלא בשביל שלא היה לו פנאי להימלט ההרה ועכשיו שהיה לו פנאי קיים דברי המלאך לשבת בהר אולי יהפוך העיר.

19 איש אין בארץ - סבורות היו שהעולם נהפך שהביא מבול של אש.

20 עד היום - בימי משה. וכן כל עד היום עד ימי הסופר שכתב את הדבר.