21אל תמר בו - מגזירת אם המר ימירנו. ואם הוא דגש. הרי הוא מן וריחו לא נמר. כמו: אל תפל דבר מגזירת נפל. אבל אינו מגזירת סרבנות מן מרה מריתם, שא"כ היה לו לומר אל תמרה. כמו: כל איש אשר ימרה את פיך.22כי שמי בקרבו - בשמי הוא מצוה לכם. אבל לשאת לפשעכם אין בידו רשות.
