רשב"ם על דברים כ״ט:י״ח

18 למען ספות הרוה - המזיד, שמתוך שובע הוא חוטא.

19 הצמאה - לתאבון, שאינו רשע כעושה להכעיס מתוך שובע.

20 כי בשרירות לבי - אלא בשרירות.