רש״ש על משנה אבות ו׳

מהדורה: משניות דפוס ראם, ווילנא תרס"ח

3 סוכה פתח ↗

כָּתֵב שֵׁם אַחַסְפָּא וְשָׁדֵי לִתְהוֹמָא, וּנְחֵית תְּהוֹמָא שִׁיתְּסַר אַלְפֵי גַּרְמִידֵי. כִּי חָזֵי דְּנָחֵית טוּבָא, אֲמַר: כַּמָּה דְּמִידְּלֵי — טְפֵי מִירְטַב עָלְמָא. אֲמַר חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת, וְאַסְּקֵיהּ חֲמֵיסַר אַלְפֵי גַּרְמִידֵי, וְאוֹקְמֵיהּ בְּאַלְפָּא גַּרְמִידֵי. אָמַר עוּלָּא: שְׁמַע מִינַּהּ סוּמְכָא דְאַרְעָא אַלְפָּא גַּרְמִידֵי. וְהָא חָזֵינַן דְּכָרֵינַן פּוּרְתָּא וְנָפְקִי מַיָּא! אָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא: הָהוּא מִסּוּלָּמָא דִפְרָת.

1 במשנה שכן מצינו בדוד מלך ישראל שלא למד מאחיתופל אלא ב' דברים. עפרש"י והנה מצינו בסוכה נ"ג דלמד ממנו שמותר לכתוב שם אחספא כו' וזה י"ל ע"פ מש"כ במכות י"א בס"ד ע"ש אבל מצינו במ"ר במדבר פ"ד שלמד ממנו שהלוים צריכין לשאת הארון על הכתף:

« רש״ש על משנה אבות ה׳:כ׳