רש״ש על משנה אבות ב׳:ד׳

מהדורה: משניות דפוס ראם, ווילנא תרס"ח

מקור משנה אבות ב׳:ד׳
4 הוּא הָיָה אוֹמֵר, עֲשֵׂה רְצוֹנוֹ כִרְצוֹנְךָ, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹנְךָ כִרְצוֹנוֹ. בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּבַטֵּל רְצוֹן אֲחֵרִים מִפְּנֵי רְצוֹנֶךָ. הִלֵּל אוֹמֵר, אַל תִּפְרֹשׁ מִן הַצִּבּוּר, וְאַל תַּאֲמִין בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ, וְאַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ, וְאַל תֹּאמַר דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ, שֶׁסּוֹפוֹ לְהִשָּׁמַע. וְאַל תֹּאמַר לִכְשֶׁאִפָּנֶה אֶשְׁנֶה, שֶׁמָּא לֹא תִפָּנֶה:
פירוש רש״ש על משנה אבות ב׳:ד׳
4 בהר"ב ד"ה כדי שיבטל כו' כאותה שאמרו בפ' במה אשה כו'. לפנינו שם איתא אפי' הקב"ה גוזר גזירה הוא מבטלה וכן במו"ק ט"ז ב' מושל בי צדיק שאני גוזר גזירה ומבטלה ולשון זה יותר נאות לעניננו:
5 שם בתוי"ט סד"ה הלל. וזו היא הסבה כו' שגורס כו' הלל אומר כו' ול"נ דלא מהשם הוא זה אלא משום דבסוכה נ"ג מביא הש"ס הא דגולגולת ע"ש הלל הזקן:
6 שם ד"ה שא"א לשמוע. אבל הרמב"ם כו' שלא יהא פשוטו הדברים מרוחק מאד ובטל כו' חיסר הרבה בהעתק וע"ש בשלימותו אבל ק"ל שהרי רוב דברי חז"ל בהגדה המה ע"ד זה וכמו שהאריך בעצמו בזה בתחלת פרק חלק ודע שבציון הרע"ב ט"ס וצ"ל וסופו להשמע בו' לא בשי"ן: