רש״ש על משנה זבים ה׳:א׳

מהדורה: משניות דפוס ראם, ווילנא תרס"ח

« רש״ש על משנה זבים ד׳:ו׳ רש״ש על משנה זבים ה׳:ב׳ »

1 הַנּוֹגֵעַ בַּזָּב אוֹ שֶׁהַזָּב נוֹגֵע בּוֹ, הַמַּסִּיט אֶת הַזָּב אוֹ שֶׁהַזָּב מַסִּיטוֹ, מְטַמֵּא אֳכָלִים וּמַשְׁקִים וּכְלֵי שֶׁטֶף בְּמַגָּע, אֲבָל לֹא בְמַשָּׂא. כְּלָל אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, כָּל הַמְטַמֵּא בְגָדִים בִּשְׁעַת מַגָּעוֹ, מְטַמֵּא אֳכָלִים וּמַשְׁקִין לִהְיוֹת תְּחִלָּה, וְהַיָּדַיִם לִהְיוֹת שְׁנִיּוֹת, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא לֹא אָדָם וְלֹא כְלֵי חֶרֶס. לְאַחַר פְּרִישָׁתוֹ מִמְּטַמְּאָיו, מְטַמֵּא מַשְׁקִין לִהְיוֹת תְּחִלָּה, וְהָאֳכָלִין וְהַיָּדַיִם לִהְיוֹת שְׁנִיּוֹת, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְגָדִים:

פירוש רש״ש על משנה זבים ה׳:א׳

1 בהרע"ב ד"ה וכלי שטף. יכול תטמא אדם וכ"ח ת"ל בגד כו'. ק"ל לפמש"כ הרא"ש כאן דבגדים שהוא לבוש בהן אף העליון שאינו נוגע בו טמא א"כ איצטריך בגד להכי:

2 תוי"ט ד"ה כל. וכך קתני בהדיא בתוספתא כלים כו' מטמאים שנים כו' וכן פי' הר"ש כצ"ל. והא דתני לקמן מ"י זה"כ כל הנוגע כו' מטמא א' כו' וע"ש בפי' הרע"ב. שם מדאורייתא קאמר כ"כ הר"ש. וזה אישתמיט מהתוי"ט לקמן מ"ה:

3 ד"ה וכלי שטף. דהמ"ל ורחץ במים בערב כו'. ולא מחוור דא"כ היה במשמע שיטבול בערב. ובאמת הוא טובל מיד וטהור למעשר. וטמא לתרומה עד הערב שיעריב שמשו אחר טבילתו דוקא. ול"נ דהכי הל"ל ורחץ במים וטהר בערב כדכתיב האי לישנא בפרשת חוקת יט יט:

« רש״ש על משנה זבים ד׳:ו׳ רש״ש על משנה זבים ה׳:ב׳ »