רש״ש על משנה זבים ד׳:ד׳

מהדורה: משניות דפוס ראם, ווילנא תרס"ח

« רש״ש על משנה זבים ד׳:ג׳ רש״ש על משנה זבים ד׳:ו׳ »

4 תוספות יום טוב פתח ↗

טמאים. פירש הר"ב שכל אחד ואחד נשען רובו כו' וכ"פ הר"ש. גם רש"י בשבת. וכתבו התוספות וז"ל ולפי זה אתיא כר"ש דלקמן דס"פ דבעי שיהא רוב הזב נישא עליו. ור"י אומר דמצי למימר דאתיא אפילו כרבנן. וטעמא דטהורים משום דה"ל כל אחד מסייע ואין בו ממש כדפירש הר"ב בס"פ ע"כ: כו' ועיי' בפ' דלקמן משנה ב' וד'. ומ"ש הר"ב דכתיב ואם על המשכב הוא וכו' וכן ל' הר"ש. ואגב ריהטייהו פירשו כן ולא דקדקו. דאותו הכתוב על טהור השוכב על משכב הזב נאמר. ובא ללמדנו שאינו נטמא עד שינשא רובו. וכאותה ששנינו בפ' דלקמן משנה ה'. ושם הביא הר"ש עצמו גם הרמב"ם לשון ת"כ מן המקרא הזה. אבל בזב העושה משכב נדרש בת"כ מדכתיב וכל המשכב אשר ישכב עליו הזב עד שינשא רובו עליו. והרמב"ם כתב בכאן וכל המרכב אשר ירכב עליו הזב ואמרו בספרא עד שינשא רובו עליו. אמת שכן דרשו בספרא. אבל לא ידעתי למה לא העתיק דרשא דמשכב דקדים וגם ביה אנן קיימין ולא במרכב. והא דאמרינן רובו. משום דרובו ככולו:

4 תוי"ט ד"ה טמאים. עמש"כ שם בשבת בס"ד:

5 ד"ה כסיות. ולעד"נ דהוא ל"ר מכסת המוזכר בכ"מ כר וכסת:

« רש״ש על משנה זבים ד׳:ג׳ רש״ש על משנה זבים ד׳:ו׳ »