רש״ש על משנה ידים ג׳:ד׳

מהדורה: משניות דפוס ראם, ווילנא תרס"ח

« רש״ש על משנה ידים ג׳:ג׳ רש״ש על משנה ידים ד׳:א׳ »

4 גִּלָּיוֹן שֶׁבַּסֵּפֶר, שֶׁמִּלְּמַעְלָן וְשֶׁמִּלְּמַטָּן שֶׁבַּתְּחִלָּה וְשֶׁבַּסּוֹף, מְטַמְּאִין אֶת הַיָּדַיִם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שֶׁבַּסּוֹף אֵינוֹ מְטַמֵּא, עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ עַמּוּד:

פירוש רש״ש על משנה ידים ג׳:ד׳

4 בהרע"ב ודוקא כשאין שם אלא תורה לבדה כו'. תמוה דהא תנא בב"ב יד ס"ת נגלל לאמצעיתו ועושה לו עמוד אילך ואילך. וא"כ בין בראשו ובין בסופו א"צ אלא כדי לגול עמוד וכדמוקי ר"א שם להברייתא דתחלת ספר וסופו כדי לגול דמשמע דשיעור אחד להן ע"ש בס"ת:

5 תוי"ט ד"ה שלמעלן. אלא נ"ל כו' ולאפוקי כשאין מחוברין כו'. בזה היה טוב ליישב תמיהת הר"ן על הרי"ף והרמב"ם שם בשבת בבעיא דגליונין ע"ש. אבל כיון דהגמ' לא אייתי לה למיפשט הבעיא ש"מ דליתא לדברי התוי"ט. אלא נראה דלרבותא נקטינהו להני אף שהם חוץ לספר:

« רש״ש על משנה ידים ג׳:ג׳ רש״ש על משנה ידים ד׳:א׳ »