רש״ש על משנה סוטה ג׳:ז׳

מהדורה: משניות דפוס ראם, ווילנא תרס"ח

« רש״ש על משנה סוטה ג׳:ו׳ רש״ש על משנה סוטה ג׳:ח׳ »

7 בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לְכֹהֵן, מִנְחָתָהּ נִשְׂרֶפֶת. וְכֹהֶנֶת שֶׁנִּשֵּׂאת לְיִשְׂרָאֵל, מִנְחָתָהּ נֶאֱכֶלֶת. מַה בֵּין כֹּהֵן לְכֹהֶנֶת, מִנְחַת כֹּהֶנֶת נֶאֱכֶלֶת, מִנְחַת כֹּהֵן אֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת. כֹּהֶנֶת מִתְחַלֶּלֶת, וְכֹהֵן אֵין מִתְחַלֵּל. כֹּהֶנֶת מִטַּמְּאָה לְמֵתִים, וְאֵין כֹּהֵן מִטַּמֵּא לְמֵתִים. כֹּהֵן אוֹכֵל בְּקָדְשֵׁי קָדָשִׁים, וְאֵין כֹּהֶנֶת אוֹכֶלֶת בְּקָדְשֵׁי קָדָשִׁים:

פירוש רש״ש על משנה סוטה ג׳:ז׳

7 במשנה כהן אוכל בק"ק ואין כהנת כו'. מה שהקדים בכאן כהן לכהנת הוא בכדי להקדים החיוב להשלילה כמו בכל הבבות וכה"ג כתבתי בפסחים צו ב:

8 שם בתוי"ט סד"ה וכהנת כו'. דהא קרא דכל מנחת כהן בשל חובה כתיב. ותימה דבסוגיא דמנחות דף עג ועד מוכח להיפך דעיקר קרא במנחת נדבה לכ"ע:

« רש״ש על משנה סוטה ג׳:ו׳ רש״ש על משנה סוטה ג׳:ח׳ »