רש״ש על משנה שבת ה׳

מהדורה: משניות דפוס ראם, ווילנא תרס"ח

« רש״ש על משנה שבת ד׳:ב׳ רש״ש על משנה שבת ו׳:א׳ »

1 תוספות יום טוב פתח ↗

מזין עליהן. כתבו התוס' דאיצטריך לאשמעינן במקומן דלא חיישינן שמא תפול ההזאה על הבהמה ויפסלו כדתנן במסכת פרה משנה ג' פרק בתרא נתכוין להזות על האדם והזה על הבהמה אם יש באזוב לא ישנה עכ"ל. דנפסלו במלאכה דהזאה של בהמה אינה אין שם הזאה עליה והוי להו כמים שנעשו בהן מלאכה כך פי' רש"י בפ"ק דיומא דף י"ד. והר"ש מפרש טעם אחר. אבל לפי' הר"ב והרמב"ם דהתם שפירשו לא ישנה שאינו צריך לטבול שנית אלא יזה במים שנשארו באזוב הואיל ותחלת טבילתו כשרה היתה. נפרש דאיצטריך לאשמעינן שלא נחוש לשמא יתכוון להזות על הבהמה ויזה על הכלים דתנן בסיפא דהזייתו פסולה עד שישנה. והוא לא ישנה. ומ"ש הר"ב דלהכי מקבל טומאה הואיל ועשוי לאדם שינהיג בו את הבהמה. פי' לצורך האדם וז"ש הרמב"ם שהוא מכלי האדם בשעת הרכיבה וכן דקדק הר"ן וכתב כדי למשכה למקום שירצה:

1 בתוי"ט ד"ה מזין עליהן. כתבו התוס' דאיצטריך כו' אבל לפי' הר"ב כו' דהתם כו' נפרש כו' שלא נחוש לשמא יתכוין להזות עה"ב. וזה דוחק דלמה יתכוין עה"ב. ול"נ דאשמעינן דל"ח שמא תפול ההזאה עה"ב וממנה תתמצה עלה"כ דפסולה כדאיתא שם:

« רש״ש על משנה שבת ד׳:ב׳ רש״ש על משנה שבת ו׳:א׳ »