רש״ש על משנה פסחים ד׳:א׳

מהדורה: משניות דפוס ראם, ווילנא תרס"ח

« רש״ש על משנה פסחים ג׳:ח׳ רש״ש על משנה פסחים ד׳:ג׳ »

1 מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּעַרְבֵי פְסָחִים עַד חֲצוֹת, עוֹשִׂין. מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת, אֵין עוֹשִׂין. הַהוֹלֵךְ מִמָּקוֹם שֶׁעוֹשִׂין לְמָקוֹם שֶׁאֵין עוֹשִׂין, אוֹ מִמָּקוֹם שֶׁאֵין עוֹשִׂין לְמָקוֹם שֶׁעוֹשִׂין, נוֹתְנִין עָלָיו חֻמְרֵי מָקוֹם שֶׁיָּצָא מִשָּׁם וְחֻמְרֵי מָקוֹם שֶׁהָלַךְ לְשָׁם. וְאַל יְשַׁנֶּה אָדָם, מִפְּנֵי הַמַּחֲלֹקֶת:

פירוש רש״ש על משנה פסחים ד׳:א׳

1 בתוי"ט ד"ה עד חצות. אלא הטעם כדאיתא בירושלמי כו'. נ"ב באו"ח כתב דכוונת רש"י אינו אלא על המנהג של איסור דקודם חצות. אבל על האיסור גמור דאחר חצות י"ל דמודה רש"י כטעם הירושלמי כו' ע"כ וכ"כ הצל"ח. וכבר קדמם בזה בס' בית דוד עי"ש:

2 שם בסה"ד ועי' מ"ש במשנה ג' פ"ה דחולין. נ"ב שהעיר שם ממ"ש שם התוס' והרע"ב דבערב סוכות כ"ע טרידי בסוכה ולולב כו' ע"ש. והפר"ח או"ח ריש סי' תס"ח העיר משמיה דנפשיה על דברי התוי"ט כאן מהא דמ"ש בתוס' שם בחולין כי לא עיין בתוי"ט שם:

« רש״ש על משנה פסחים ג׳:ח׳ רש״ש על משנה פסחים ד׳:ג׳ »