רש״ש על משנה פאה ח׳:א׳

מהדורה: משניות דפוס ראם, ווילנא תרס"ח

« רש״ש על משנה פאה ז׳:ו׳ רש״ש על משנה פאה ח׳:ב׳ »

1 ברטנורא פתח ↗

וְלֹא יְהֵא מֵבִיא בְּאַרְבָּעָה אִסָּרוֹת. דְּהַיְנוּ שְׁנֵי פוּנְדְיוֹנִים, שֶׁהַפּוּנְדְיוֹן שְׁנֵי אִסָּרִין, וּתְנַן אֵין פּוֹחֲתִין לֶעָנִי הָעוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם מִכִּכָּר בְּפוּנְדְיוֹן, דְּהַיְנוּ מְזוֹן שְׁתֵּי סְעֻדּוֹת, וְכֵיוָן שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא זֵיתִים שָׁוֶה אַרְבָּעָה אִסָּרוֹת, דְּהַיְנוּ מְזוֹן שְׁתֵּי סְעֻדּוֹת לוֹ וּשְׁתֵּי סְעֻדּוֹת לְאִשְׁתּוֹ, אַף הוּא אֵינוֹ יוֹצֵא לִלְקֹט. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:

2 חולין פתח ↗

לֵוִי זְרַע בְּכִישָׁר, וְלָא הֲווֹ עֲנִיִּים לְמִשְׁקַל לֶקֶט. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב שֵׁשֶׁת, אֲמַר לֵיהּ: ״לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם״, וְלֹא לְעוֹרְבִים וְלֹא לַעֲטַלֵּפִים.

1 ברע"ב ד"ה רביעה שניה המטר נקרא רביעה מפני כו' כ"כ הרמב"ם. והוא מהגמרא דתענית ו' ב' ע"ש ולכן תמוה מש"כ הרע"ב פי' אחר מלבו ועמש"כ בברכות מ"ט ב':

2 ברע"ב ד"ה ולא יהא כו' וכיון שאינו מביא כו' וב"ס לאשתו כו' וכ"ה בר"ש. וק"ל הא יש הרבה עניים בלא נשים ולהם כדאי לילך. ולשון הירושלמי שמביא אח"כ י"ל קצת:

« רש״ש על משנה פאה ז׳:ו׳ רש״ש על משנה פאה ח׳:ב׳ »