רש״ש על משנה פרה ג׳:י׳

מהדורה: משניות דפוס ראם, ווילנא תרס"ח

מקור משנה פרה ג׳:י׳
10 נִבְקְעָה, וְעָמַד חוּץ מִגִּתָּהּ. נָטַל עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלַעַת. אָמַר לָהֶן, עֵץ אֶרֶז זֶה, עֵץ אֶרֶז זֶה. אֵזוֹב זֶה, אֵזוֹב זֶה. שְׁנִי תוֹלַעַת זֶה, שְׁנִי תוֹלַעַת זֶה. שָׁלשׁ פְּעָמִים עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר. וְהֵם אוֹמְרִים לוֹ, הֵין וְהֵין, שָׁלשׁ פְּעָמִים עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר:
פירוש רש״ש על משנה פרה ג׳:י׳
10 ד"ה נבקעה. והן דברי ראב"צ בתוספתא. ע"ש דמשמע דזהו סתמא. ודברי ראב"צ אינו אלא במה דהוסיף אשליך כו':
11 ד"ה שלש. וגם רגילים לעמוד שם רבים כו'. טפי ה"ל להביא מש"כ הרע"ב שם מהגמ' דהג' צריכין לצרף עמהן עוד שנים לפרסומי מילתא:
12 בסה"ד ומ"מ ז"ש שיכנס לבד לא איתפרש מנ"ל. פשוט דמדאצריכו לדבר עמו כדי שלא יתן לתוך פיו וכן שם במשנה איתא אין התורם נכנס כו' ויאמרו כו'. מוכח שלא היו נכנסין עמו דאל"כ היו משמרין אותו בראייה והן הן עדיו: