רש״ש על משנה נגעים ז׳:ג׳

מהדורה: משניות דפוס ראם, ווילנא תרס"ח

« רש״ש על משנה נגעים ז׳:ב׳ רש״ש על משנה נגעים ז׳:ד׳ »

3 בַּהֶרֶת וְאֵין בָּהּ כְּלוּם, בַּתְּחִלָּה, בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, יַסְגִּיר. בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר, יִפְטֹר. עוֹדֵהוּ מַסְגִּירוֹ וּפוֹטֵר וְנוֹלְדוּ לוֹ סִימָנֵי טֻמְאָה, יַחְלִיט. בַּהֶרֶת וּבָהּ סִימָנֵי טֻמְאָה, יַחְלִיט. עוֹדֵהוּ מַחְלִיטוֹ וְהָלְכוּ לָהֶן סִימָנֵי טֻמְאָה, בַּתְּחִלָּה, בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, יַסְגִּיר. בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, לְאַחַר הַפְּטוּר, יִפְטֹר:

פירוש רש״ש על משנה נגעים ז׳:ג׳

3 בהרע"ב אבל משהסגירו הא תנן לעיל אין מחליטין את המוסגר. התם מיירי לענין נגע אחר ע"ש והכא מיירי על אותו הנגע עצמו. ועי"ש בתוי"ט בשם הר"ש:

4 בסוף המשנה. אבל אם משהחליטו כו' אלא פוטרו וטהור. אינו מדוייק דהרי צריך תגלחת וצפרים כו'. ולשון הר"ש ומטהרן ור"ל בתגלחת כו':

« רש״ש על משנה נגעים ז׳:ב׳ רש״ש על משנה נגעים ז׳:ד׳ »