רש״ש על משנה מקואות ו׳:ח׳

מהדורה: משניות דפוס ראם, ווילנא תרס"ח

« רש״ש על משנה מקואות ו׳:ז׳ רש״ש על משנה מקואות ו׳:י׳ »

8 מְטַהֲרִים אֶת הַמִּקְוָאוֹת, הָעֶלְיוֹן מִן הַתַּחְתּוֹן, וְהָרָחוֹק מִן הַקָּרוֹב. כֵּיצַד. מֵבִיא סִלּוֹן שֶׁל חֶרֶס אוֹ שֶׁל אֲבָר, וּמַנִּיחַ יָדוֹ תַּחְתָּיו, עַד שֶׁהוּא מִתְמַלֵּא מַיִם, וּמוֹשְׁכוֹ וּמַשִּׁיקוֹ, אֲפִלּוּ כַשַּׂעֲרָה, דַּיּוֹ. הָיָה בָעֶלְיוֹן אַרְבָּעִים סְאָה וּבַתַּחְתּוֹן אֵין כְּלוּם, מְמַלֵּא בַכָּתֵף וְנוֹתֵן לָעֶלְיוֹן, עַד שֶׁיֵּרְדוּ לַתַּחְתּוֹן אַרְבָּעִים סְאָה:

פירוש רש״ש על משנה מקואות ו׳:ח׳

8 והרחוק מן הקרוב. עי' בפי' הרע"ב. לכאורה הכי ה"ל למיתני ואפי' מן הרחוק. ונ"ל דפי' הקרוב היינו שהוא קרוב לעיר או לדרך דשכיחי בנ"א שמה כדלעיל פ"א מ"ד ולקמן רפ"ח אפ"ה ל"ח שמא בא אדם והפסיקן:

9 תוי"ט ד"ה אפי'. אבל כבר כתבתי כו'. תמוה דמ"מ ע"י חבור שערה לא תהני אי הוה מה"ת:

« רש״ש על משנה מקואות ו׳:ז׳ רש״ש על משנה מקואות ו׳:י׳ »