רש״ש על משנה מנחות ט׳:ב׳

מהדורה: משניות דפוס ראם, ווילנא תרס"ח

« רש״ש על משנה מנחות ח׳:ז׳ רש״ש על משנה מנחות ט׳:ה׳ »

2 שֶׁבַע מִדּוֹת שֶׁל לַח הָיוּ בַמִּקְדָּשׁ. הִין, וַחֲצִי הַהִין, וּשְׁלִישִׁית הַהִין, וּרְבִיעִית הַהִין, לֹג, וַחֲצִי לֹג, וּרְבִיעִית לֹג. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בַּר צָדוֹק אוֹמֵר, שְׁנָתוֹת הָיוּ בַהִין, עַד כָּאן לְפַר, עַד כָּאן לְאַיִל, עַד כָּאן לְכֶבֶשׂ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, לֹא הָיָה שָׁם הִין, וְכִי מֶה הָיָה הַהִין מְשַׁמֵּשׁ. אֶלָּא מִדָּה יְתֵרָה שֶׁל לֹג וּמֶחֱצָה הָיְתָה, שֶׁבָּהּ הָיָה מוֹדֵד לְמִנְחַת כֹּהֵן גָּדוֹל, לֹג וּמֶחֱצָה בַּבֹּקֶר וְלֹג וּמֶחֱצָה בֵּין הָעַרְבָּיִם:

פירוש רש״ש על משנה מנחות ט׳:ב׳

2 במשנה ז' מדות של לח כו'. עי' לעיל ח' ב' בתד"ה כלי הלח ובמש"כ שם:

3 שם אלא כו' לוג ומחצה כו' למנחת כ"ג כו'. ק"ל הא רביעית לא נמשחה אלא בשבילה כדלקמן פ"ח רע"ב וא"כ לוג ומחצה ל"ל. ויותר קשה הא דאיתא שם רע"א א"ל חצי לוג היתה שם כו'. מדוע לא א"ל דרביעית היתה שם והיא ע"כ מוכרחת לה. שוב ראיתי להמל"מ בפי"ג מהל' מעה"ק ה"ג שהתעורר בזה. ועי' לעיל ח' תד"ה ולר"ח:

« רש״ש על משנה מנחות ח׳:ז׳ רש״ש על משנה מנחות ט׳:ה׳ »