רש״ש על משנה מכשירין א׳:ו׳

מהדורה: משניות דפוס ראם, ווילנא תרס"ח

מקור משנה מכשירין א׳:ו׳
6 הַנּוֹפֵחַ בַּעֲדָשִׁים לְבָדְקָן אִם יָפוֹת הֵן, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בְּכִי יֻתַּן. וְהָאוֹכֵל שֻׁמְשְׁמִין בְּאֶצְבָּעוֹ, מַשְׁקִין שֶׁעַל יָדוֹ, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בְּכִי יֻתַּן. הַטּוֹמֵן פֵּרוֹתָיו בַּמַּיִם מִפְּנֵי הַגַּנָּבִים, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. מַעֲשֶׂה בְאַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם שֶׁטָּמְנוּ דְבֵלָתָן בַּמַּיִם מִפְּנֵי הַסִּיקָרִין, וְטִהֲרוּ לָהֶן חֲכָמִים. הַנּוֹתֵן פֵּרוֹתָיו בְּשִׁבֹּלֶת הַנָּהָר לַהֲבִיאָן עִמּוֹ, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן:
פירוש רש״ש על משנה מכשירין א׳:ו׳
6 הנופח בעדשים לבודקן. עתוי"ט בשם הרמב"ם. ולע"ד נל"פ שנופח להשיב ברוח פיו הפסולת שבהן ורואה אח"כ כמה נפחתו מכמותן בהסתלק הפסולת מהן. ונראה שכן פי' ג"כ הר"ש והרע"ב מדנתנו טעם לר"ש מפני שלא נתכוון לכך:
7 בהרע"ב וחכ"א בכ"י כיון שנתכוון לנפח ודרך הרוק לצאת כו'. ק"ל מי עדיף זה מטומן פירותיו במים דסיפא דודאי ידוע שיתלחלחו ואפ"ה אינן בכ"י. ועי' תוי"ט לקמן פ"ה מ"ה בד"ה לידע. ונ"ל דהרע"ב במחכ"ת ל"ד בהעתיקו פי' הר"ש בטעמא דר"ש ומדבריו משמע דל"ג פלוגתא דחכמים ע"ש. וכן ליתא בגירסת המשניות שבגמרא: