רש״ש על משנה כתובות א׳:ו׳

מהדורה: משניות דפוס ראם, ווילנא תרס"ח

« רש״ש על משנה כתובות א׳:ד׳ רש״ש על משנה כתובות א׳:ז׳ »

6 הַנּוֹשֵׂא אֶת הָאִשָּׁה וְלֹא מָצָא לָהּ בְּתוּלִים, הִיא אוֹמֶרֶת, מִשֶּׁאֵרַסְתַּנִי נֶאֱנַסְתִּי, וְנִסְתַּחֲפָה שָׂדֶךָ. וְהַלָּה אוֹמֵר, לֹא כִי, אֶלָּא עַד שֶׁלֹּא אֵרַסְתִּיךְ, וְהָיָה מִקָּחִי מֶקַּח טָעוּת. רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמְרִים, נֶאֱמֶנֶת. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, לֹא מִפִּיהָ אָנוּ חַיִּין, אֶלָּא הֲרֵי זוֹ בְחֶזְקַת בְּעוּלָה עַד שֶׁלֹּא תִתְאָרֵס, וְהִטְעַתּוּ, עַד שֶׁתָּבִיא רְאָיָה לִדְבָרֶיהָ:

פירוש רש״ש על משנה כתובות א׳:ו׳

6 במשנה היא אומרת כו' ונסתחפה שדך. כ"ה הגי' במשניות ונכון:

7 תוי"ט ד"ה לא כי. עמש"כ בב"ק לה ב:

8 בתוי"ט ד"ה עד שלא תתארס כו' ולא ידעתי כו' נ"ב עי' בק"ע שם מש"כ בש"ק ישוב לזה. ונ"ל שדבריו אינם נכונים ע"ש. מהגרמ"ש:

« רש״ש על משנה כתובות א׳:ד׳ רש״ש על משנה כתובות א׳:ז׳ »