רש״ש על משנה כלים ט״ו

1 במשנה והן מחזיקין מ"ס בלח שהם כוריים ביבש כו'. נ"ל דר"ל דוקא העשויין באופן זה שיחזיק הגודש תילתא וכ"נ שהבין הגר"א ז"ל רפ"ח דאהלות והיינו שעשוין בערך ים שעשה שלמה וכמו שהביא התוי"ט מרש"י דשבת וכ"כ בעירובין יד ב. אבל השמיט עוד תנאי שיהא 5\3 הגובה מתחתיתו מרובע 5\2 העליונים עגול הקפידה הוא רק שיהא עליונו עגול. ובמשך הגובה יהיה 5\2 עגולים דאם יהיה עגול ככל הגובה יהיה הגודש יותר משליש כמובן שוב ראיתי במהרש"א בעירובין שם שהרגיש בפירש"י בזה ע"ש. ועיקר הטהרה תלוי בזה שיהא מחזיק כוריים ביבש וכ"מ להדיא בשבת שם דאמר כמאן כהאי תנא דתנן כוורת כו' ולכן אסר ליה לטלטל כלי בת תרי כורי עי"ש. ולפ"ז ל"ד במחכתה"ג הר"מ והר"ש והרע"ב לקמן רפי"ח במש"כ דהיינו אמה על אמה ברום שלש אמות. והרמב"ם כאן דייק לכתוב שיהא בתשבורת אמה ע"א כו'. ומה שאמר בשבת שם כמאן כהאי תנא כו'. לכאורה קשה דלא מצינו בזה פלוגתא. ואולי דתנא דתוספתא דמכילתין ברפ"ה דב"מ פליג עלה דאומר שם וכמה הן אמה על אמה כו'. ולפי מה שהתבאר לא יהיה הגודש בכלי כזה תילתא וא"כ לא יחזיקו כוריים ביבש:

2 בתו"ח לר"ב ד"ה עריבת כו' ובחבורו כו' לא חשיב כו' וצ"ע. לק"מ דהרי סיים שם אחרי מנין הטהורים וכיוצא באלו. וכן בהתחלתם הוסיף מלת כגון. ובחשבו הטמאים לא סיים וכיוצא וכן לא התחילם במלת כגון. ואדרבה כתב כל אחד מה' כלי עץ אלו אע"פ כו'. מקבלין טומאה כו' ושאר כל כ"ע כו' חזקתן כו' ולפיכך א"מ טומאה. ש"מ דמנין הטמאים דוקא. וכן בפ' כ"ז ה"ב כתב שלש עריבות כו' והבאה במדה טהורה. וזהו כר"י וכמש"כ הא"ר בהמשנה שם:

1 בהרע"ב דאילו דף ש"ע כו' ואע"ג דטמא מדרבנן כו' והוא מפי' הרמב"ם. הן בב"ב סו ב מסיק לענין שאיבה דג"כ מדרבנן אפ"ה בחקקו ולבסוף קבעו פוסל את המקוה משום דאיכא עליו תורת כלי בתלוש ועמש"כ ברפ"ד דמקואות בס"ד:

1 ד"ה משקה בית מטבחיא. המים כו' טהורין מלקבל טומאה ולא מכשירין. לזה יש סתירה גלויה מסוגיא דפסחים טז ע"ש. ועיין חולין לו ב תד"ה אלא :