רש״ש על משנה בבא מציעא 10 פרקים

רש״ש על משנה בבא מציעא ז׳:ד׳

מהדורה: משניות דפוס ראם, ווילנא תרס"ח

« רש״ש על משנה בבא מציעא ו׳:ג׳ רש״ש על משנה בבא מציעא ז׳:ו׳ »

4 הָיָה עוֹשֶׂה בִתְאֵנִים, לֹא יֹאכַל בַּעֲנָבִים, בַּעֲנָבִים, לֹא יֹאכַל בִּתְאֵנִים. אֲבָל מוֹנֵעַ אֶת עַצְמוֹ עַד שֶׁמַּגִּיעַ לִמְקוֹם הַיָּפוֹת וְאוֹכֵל. וְכֻלָּן לֹא אָמְרוּ אֶלָּא בִשְׁעַת מְלָאכָה, אֲבָל מִשּׁוּם הָשֵׁב אֲבֵדָה לַבְּעָלִים אָמְרוּ, פּוֹעֲלִים אוֹכְלִין בַּהֲלִיכָתָן מֵאֻמָּן לְאֻמָּן, וּבַחֲזִירָתָן מִן הַגַּת, וּבַחֲמוֹר כְּשֶׁהִיא פוֹרָקֶת:

פירוש רש״ש על משנה בבא מציעא ז׳:ד׳

4 במשנה אבל משום השב אבידה לבעלים. כה"ג בבכורות כ"ח:

5 שם בתוי"ט ד"ה היה עושה כו' ע"ש שדקדק מדל"ק נמי בעינן ש"מ דלזה הצד אינו מוכח מהאי קרא למין ופשוט דמשכחת לה במודלית כדלקמן והרל"צ במחכ"ת לא ירד לזה:

« רש״ש על משנה בבא מציעא ו׳:ג׳ רש״ש על משנה בבא מציעא ז׳:ו׳ »