רש״ש על משנה בבא קמא 10 פרקים

רש״ש על משנה בבא קמא ב׳:ד׳

מהדורה: משניות דפוס ראם, ווילנא תרס"ח

« רש״ש על משנה בבא קמא ב׳:ג׳ רש״ש על משנה בבא קמא ב׳:ה׳ »

4 אֵיזֶה הוּא תָם, וְאֵיזֶה הוּא מוּעָד. מוּעָד, כֹּל שֶׁהֵעִידוּ בוֹ שְׁלשָׁה יָמִים. וְתָם, מִשֶּׁיַּחֲזֹר בּוֹ שְׁלשָׁה יָמִים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, מוּעָד, שֶׁהֵעִידוּ בוֹ שָׁלשׁ פְּעָמִים. וְתָם, כֹּל שֶׁיְּהוּ הַתִּינוֹקוֹת מְמַשְׁמְשִׁין בּוֹ וְאֵינוֹ נוֹגֵחַ:

פירוש רש״ש על משנה בבא קמא ב׳:ד׳

4 במשנה כל שהעידו בו ג' ימים. נ"ל לדקדק מדברי הנ"י לקמן פ"ד בסוגיא דמועד למינו ואינו מועד לשא"מ דגם לר"י בג"פ ביום א' מועד הוא לאותו היום עכ"פ:

5 שם בתוי"ט ד"ה כל שיהו כו' די אפילו כו'. וכ"כ התוס' אבל מלשון הרע"ב שכ' ובהא הלכה כר"מ שאין כו' עד שיהו תינוקות כו' וכן מלשון הרמב"ם בפי' ובחבורו פ"ו ה"ז וביותר בהל' ח' וע"ש במ"מ משמע להדיא דלא כהתוס' והנ"י והרא"ש והתוי"ט ל"ד כאן בהביאו את הנ"י והרא"ש ולא העיר עליו כלום:

« רש״ש על משנה בבא קמא ב׳:ג׳ רש״ש על משנה בבא קמא ב׳:ה׳ »