ר"ש משאנץ על משנה שביעית ט׳:ד׳

מהדורה: תלמוד בבלי, וילנא, 1880

« ר"ש משאנץ על משנה שביעית ט׳:ג׳ ר"ש משאנץ על משנה שביעית ט׳:ה׳ »

4 אוֹכְלִין עַל הַמֻּפְקָר, אֲבָל לֹא עַל הַשָּׁמוּר. רַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר אַף עַל הַשָּׁמוּר. אוֹכְלִין עַל הַטְּפִיחִין וְעַל הַדּוּפְרָא, אֲבָל לֹא עַל הַסִּתְוָנִיּוֹת. רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר כָּל זְמַן שֶׁבִּכְּרוּ עַד שֶׁלֹּא יִכְלֶה הַקָּיִץ:

פירוש ר"ש משאנץ על משנה שביעית ט׳:ד׳

4 אבל לא על השמור. לפי שאין חיה יכולה לאכול משם:

5 על הטפיחין. בערוך מפרש בשם רבי דניאל על מה שמשימין העופות בטפיחין שהן כלי חרש הבנויין בכותל כמו חולין דף קלט: צפרים שקננו בטפיחין ויש מפרשים על מה שבין עשבים:

6 דופרא. פי' בערוך כמו דיופרא דפ' עושין פסין עירובין דף יח. אילן העושה דיו פירות בשנה ואוכלים בראשון עד שיכלה מן האחרון:

7 סתווניות. פי' בערוך בשם רבי דניאל ענבים שבימות הסתיו:

8 שביכרו וחנטו קודם שיכלה הקיץ והכי נמי פליג ר' יהודה בדיופרא סתוונית דתניא בירושלמי רבי יהודה מתיר בדיופרין והן שביכרו עד שלא כלה הקיץ:

« ר"ש משאנץ על משנה שביעית ט׳:ג׳ ר"ש משאנץ על משנה שביעית ט׳:ה׳ »