ר"ש משאנץ על משנה ערלה א׳:ז׳

מהדורה: תלמוד בבלי, וילנא, 1880

מקור משנה ערלה א׳:ז׳
7 הֶעָלִים, וְהַלּוּלָבִים, וּמֵי גְּפָנִים, וּסְמָדַר, מֻתָּרִים בָּעָרְלָה וּבָרְבָעִי וּבַנָּזִיר, וַאֲסוּרִים בָּאֲשֵׁרָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, הַסְּמָדַר אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא פְּרִי. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הַמַּעֲמִיד בִּשְׂרָף הָעָרְלָה, אָסוּר. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שָׁמַעְתִּי בְּפֵרוּשׁ, שֶׁהַמַּעֲמִיד בִּשְׂרָף הֶעָלִים וּבִשְׂרָף הָעִקָּרִים, מֻתָּר, בִּשְׂרָף הַפַּגִּים, אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁהֵם פְּרִי:
פירוש ר"ש משאנץ על משנה ערלה א׳:ז׳
7 מותרות בערלה. דערלתו את פריו כתיב וכל הני לאו פריו נינהו:
8 וברבעי נמי כתיב יהיה כל פריו:
9 ובנזיר. אמרינן בירושלמי הל' ה דלא כרבי אליעזר דתנן בפרק ג' מינין מכל אשר יעשה מגפן היין אפי' עלין ולולבין במשמע:
10 ואסורין באשרה. דכתיב ולא ידבק בידך מאומה מן החרם:
11 ר' יוסי אומר סמדר אסור. ויש מי ששונה בירושל' דאנזיר קאי ופריך עליה דאם פרי הוא יהא אסור בכל:
12 המעמיד חלב לעשות גבינה בשרף הערלה אסור בפ"ק דנדה אמרינן דרבי אליעזר אסר בין בקטפא דפירא בין בקטפא דגווזא בין באילן העושה פירות בין באילן שאינו עושה פירות: